ילדי העולם הגדול

ילד אתה בעולם שבוא אפילו הפחד
לא משחק כבר עינין
שמע!!! אולי ניקח סירה גדולה
ונקיף ביחד את כל הים
ילד!!!מעולם לא ישנת כמו שצריך
בכית רק אם ירד דם הרבא דם
ילד אני גם רואה את עצמי בעינך
גם אני לא בכיתי אף פעם
גם אני לא
נרדם
ומילים הגדולות נזרקות באוויר
ממלאות כל עיגול מסביב
אתה מלך!
אתה מיוחד
אבל אתה מסומם ועייף
אתה לא מקשיב
גם אני לא מקשיב ילד
ובזה אנו כל כך דומים
ילדי העולם הגדול
מה עושים?!
משתנים?!
נשארים?!?
אין לי על כך הרבא להציע
וגם לא מעוניין לשקר
גם כשאפילו הכסף
איך שהו יסתדר
הדבר הזה שם שנשבר
הוא תמיד ישאר
אבל אפשר לעלות מעליו
ולהציל עוד ילד אחר
אז אולי בכל זאת נקיף בסירה את הים
נשמות אבודות
נשמות נטושות
ילדי העולם

***

יום ראשון בבית ספר
תמונה

ישראל
אני בן 14
בקושי חודשיים בארץ ״עולה חדש״
בית הספר רודמן ״קרית ים״
יום רשאון ללימודים
כיתה של עולים
לומדים עיברית
בהפסקה קלטתי פסנתר עומד באולם ספורט
בודד
עוד לא מכיר אף אחד
הפסנתר קורה לי
תמיד הוא קורה לי כשאין לי עם מי לדבר
התיישבתי לידו
אף פעם לא למדתי לנגן
האצבעות זזות איזה מנגינה לא מוכרת
תמיד העדפתי לא מוכר
משהו משלי
מקורי חדש
שאני המצאתי
מכונס בתוך עצמי כאילו לא רואה אף אחד
בפנים רוצה שמישהו יתלהב שיבוא
שיהיה חבר
מגיע נער עם חיוך דיבילי על פניו
מוציא גז אונס משפריץ לי אל תוך הפנים!
אני בשוק!
הוא בורח
חבר שלו נשאר להסתכל כולו מתפקע מצחוק
בחיים לא נתתי אגרוף כזה עוצמתי
לא לזה שהשפריץ
לזה שצחק
אחרי דקה שוב מתישב ליד הפסנתר
כבר לא מרוכז
גם מי צריך חברים
לשרוד
שוב…
מה שצריך זה רק לשרוד
עוד קצת
מחוץ לחלון מתארגנת קבוצה של נערים
לקחו את האגרוף שלי ברצינות
הולכים להרוג אותי
אני ממשיך לנגן
האולם ספורט התרוקן
נפתחת דלת
נכנס גרוזיני שתי מטר גובה
מטר וחצי רוחב
קופא מפחד אבל ממשיך לנגן
החיים הקצרים עוברים לי בראש
כמו פרמים שניה לפני המוות
לא היה שם כלום
כמה צלילים שלא ממש גיבשתי
אוכל
המון אוכל
אבל ככה
לא משהו
הגרוזיני מתקרב אלי מבקש שיקום
קם
הוא מחבק אותי מכל הלב ואמר:
כל הכבוד!!!
הבני זונות האלה הכניסו את הבן דוד שלי שגם ככה נכה
לבית חולים
מגיע להם
אני איתך ילד!!!
אני המום
אלימות לא חדשה לי
ראיתי יותר דם בילדות שלי
מכל סרט של טרנטינו
הרבה יותר ממלחמת לבנון הראשונה
״שלום הגליל״
אבל בכל זאת הכזבה
לא יהיה כאן שקט
שקט זה מוסיקה
ספרים
אוכל
לא יודע לא מבין מה זה
אבל מחפש
בבוקר אמרתי לאבא
לא הולך לשם יותר
למה אתה לא לומד??
ככה אמרתי לו
לא בא לי.

***

מכור

מאז שאני זוכר את עצמי
מכור לאוכל
בילדות זה בעיקר סוכר
זה סותם את המוח יופי!!!
זה פותח שביל למקום אחר
זה פאקינג טריפ!
סם!
לבד בבית פותח פה ענק
אם לא נחנק לא מרגיש
בן 8
פרוסה ענקית של לחם שחור
חמאה בעובי פרוסה נורמטיבית
ושבע כפיות סוכר בתה.
בלי זה לא מרגיש
או מרגיש מדי מחובר
אבל מי רוצה את זה?!
רוצה לעוף
ככה שומע יותר טוב
מוסיקה
מדמיין סיפורים
מטייל איפו שבא לי
בכל מקום באולם
שוגר/סוכר בלוז
ארץ אחרת
שקטה יותר
פחות מפחיד
אבא צורף עובד מסור
12שעות ביום
גם בורח
נעלם מעצמו
מהבית
הביא לי ערמת אבנים מזויפות
נוצץ
נתתי לאיזה ילד בבית ספר שיראה לאמא שלו…
סתם ככה
עוד לא היתה תוכנית
בבוקר למחרת הוא מגיע
לבן כולו
מבוהל
ילד:איבדתי אותם
אליק/אני:את היהלומים?!?
ילד:מה זאת אומרת יהלומים?!
כולו על סף דמעות
אליק:מה נעשה איתך עכשיו
״אמו של ילד עבדה במפעל לשוקולד
אליק:יש לי רעיון
כל בוקר כשאתה בא לבית הספר
תביא לי כסף או שוקולד
זאת הדרך היחידה להחזיר את החוב
ילד:השפיל את מבטו בהבעה של הסכמה חד משמעית.

וככה כל בוקר כשהיה מגיע ישר היינו הולכים לפינה
הוא היה שופך לי ישר אל תוך הכיס ים בשוקולדים
או נותן לי את הסכום היומי שקיבל מאמו
אני מיד הולך לקיוסק של בית הספר
קונה עוגה
מתמסטל מסוכר
לא רוצה להיות נוכח.

וכך עברו להם ארבע חודשים
המצפון של ילד לא גירד לרגע
לא כאב לי עליו
בכלל
הגיע חופש הגדול
דפיקות על דלת הבית שלי
פותח
איזה חמש בנות מהכיתה
בוא אליק!!! יש לוויה
של מי?!?שאלתי די בסקרנות מטופשת

של מריק!!
הילד הזה שהיה חייב לי את היהלומים
שחה בנהר, טבע, ומת.

בפעם הראשונה כשנזכרתי בו הייתי בן שלושים
כמה זמן לוקח עד שהמצפון הדפוק הזה
מתחיל לעבוד
המשכתי לאכול סוכר
מכור.

***

אכזבת אותי

הסיפור הזה מתחיל כמו כל סיפור טוב
די מזמן
שוב באיזושהי מלחמה גדולה ומיותרת
חבורת ילדים סקרנים הולכים לראות
איך הרעים שהולכים לכופף את עיר שלהם על הברכיים
קודם כל משמידים את התחנת רכבת
אחרי זה תחנת החשמל
אחרי זה
מי חושב על
מה יהיה אחרי….
הילדים תפסו פוזיציה מאוד נוחה  כמו לתפוס שורה טובה בתאטרון או קולנוע
ואז בום הגיעו המטוסים
ותוך כמה שניות לא היה כלום
הכול נמחק
רק אבקלבן ועשן
הילדים פעורי פה

אחד מהם הכי רזה וקטן במיוחד
מישה״שמו ילד בן תשע
רץ לביתו בתום ההפגזה
הדלת של הבית פתוחה
הבלגן מטורף בחדרים
מלא בגדים זרוקים על הרצפה
אמא!!!
אבא!!!
לנה!!!(אחות)
רעיה!!!(אחות)
כלום
הם לא חיקו לו
נסעו
ברחו בלעדיו

הלום דאגה ופחד מתישב על מדרגות בית הוריו
עוברת דודה שרה
אחרי התלבטות של דקה
מלמלה
טוב נו
בוא איתי.

זוכר שישבתי איתו בשיבה אחרי
מוות של אמא
נזרקה באוויר מילה ״גם״
הוא ישר אמר אני שונא את המילה הזאת
למה אתא שונא אותה שאלתי
כי תמיד כשהייתה מאכילה את הילדים שלה
היתה אומרת בשקט
אם אתה רוצה??!
אתה גם יכול לבוא לאכול
הייתי עבד שלהם
עבד

תל השומר
הסרטן בכל עצמות של אבא
ליטרים של מורפיום ישר לתוך הווריד
ועם כל זה ברגע של פקחון הוא צועק לי
אליק!!!
תגיד להם שיפסיקו לי את הכאב
רק לדקה
שיפסיקו
בתוך הצלילות שלו מילמל רק מילה אחת
מאמא
מאמא
באחד הימים האחרונים שלו זרק לי
אתה!!!״אכזבת אותי״
למה אבא?!
אתא ארקדי דוכין!!!
הייתי בטוח שתציל אותי
להציל ?!
איך?
אני לא אלוהים אבא.
עשיתי כל מה שאני יכול
הכול
צ צ צ
לא לא לא
הכזבת אותי!!!

***

שלוש כרטיסים במחיר אחד

דויד בוזגלו הפגיש ביננו
הוא אמר שקוראים לו מיכה
והוא אפילו כבר הקליט שיר משלו
באולפן הקלטות אמיתי
באתי לבית של דויד די בהתרגשות
פוגש בחור מעט נבוך
עיניים ירוקות בולטות
מסתירות את כל השאר הפנים
שולפים גיטרה קלסית פשוטה
מתחילים להחליף שירים
הבית של דויד נעלם
זה רק אני ומיכה עכשיו
התאהבות
כמו שאומרים ״משמיעה רשאונה ״
שירים שלו מכאן
מישראל
נורא מדויק למה שהלב שלי חיפש
אז
להכיר מישהו כזה
מכאן
אמיתי
רגיש מיוחד
מיכה
אני גם כבר בארסנל של שירים בעיברית
מבטא כבד רוסי
אבל השפעות מרדיו של הארץ
רכטר
גרוניך
כוורת
יש חיוך של אהבה נבוך שמכוון גם אלי
נפרדנו
לא קבענו כלום
שבוע אחרי קולנוע ״אוריון״
שלושה סרטים בכרטיס אחד
שניים כחולים אחד קראטה
אחרי 15שנה ברוסיה
זה שוק
פורנו קראטה
לחץ
פתאום כמה שורות ליד
קולט עיניים ירוקות
מיכה?!
גם אתה באת לקראטה?
מביך
נצא החוצה?!
יצאנו
דיברנו הרבא
על מוסיקה
כרתנו ברית
הולכים להרים להקה
חייבים להצליח ביחד
הצלחנו

***

עם קעקוע לא קוברים

הם רבו נדב וקטיה
ממש כמה שעות לפני
נדב זה מפקד שלי
אני עמדתי לצאת לחופשה אחרי כמה
שבועות ארוקות בבסיס
לפני היציע
מסדר ״רסר״
למה אתה לא מגולח דוכין?!
קשיחות מאולצת נתקע לי בפרצוף
תופס סכין גילוח מתחיל לגלח ככה
על יבש
כעבור שלוש דקות תוך כדי שאני
עדיין מעקל את העלבון של השארות
בבסיס
הודעה דרמטית!
נכנסים ללבנון
אף אחד לא יוצא.
קטיה העבירה לי מכתב לנדב
בבקשה תתן לו
נדב כבר יצא לשם
נסיע עמומה
בלי סימני דרך
מסיני עד ללבנון
אף אחד לא דיבר
״הגברים שותקים״
הדבר רשאון שקפץ לי תוך העיין
זה הירוק הצבעוני הזה!!!
ממש כמו ברוסיה
ירוק טעים כזה
עצי דובדבנים
יופי אפוקליפטי
שקט זוועה
כל הגדוד עומד
ממתין לפקודה
בשלב מסוים
איזה צחוקים
אני יוצא מהנגמש מחליט לחפש את נדב
למסור לו את המכתב מקטיה.
מוסר לו את המכתב
איך שבא לחזור
בה בם
הצד השני יורה עלינו
גשם של פגזים
עדיין לא מבין הרבא
אפילו לא באמת יודע מי האויב
ולמה יש עליו כעס
מצב רוח מרומם
מתחילים לנסוע נכנסים עמוק
בא לו הלילה
צרחות של ״מגד״ בקשר
שבע!!!
מדוע אתם לא יורים?!?
שבע זה אנחנו
מוציא פגז של 80מילימטר
זורק אל תוך הקנה
הפגז נשאר תקוע
לא עף
חנניה מפקד הנגמש בהלם
מבולבל
לא נותן ביטחון
הנהג מילואימניק פרנואיד
נכנס לטרוף
רוצה לברוח
אני צורח עליו אין לך לאן לברוח
תמשיך!!!
עוצרים בצד הדרך מוציאים את הפגז מהקנה
שמים אותו בשולי הדרך
הראש שלי רק במקום אחד
מה יקרה אם מישהו יעלה עליו
מישהו עשוי למות בגללינו.
שבע!!!
למה אתם לא יורים?!?
שוב הופכים את הקנה התותח
קולטים יש בפנים חתיחת קרטון
בגללה הפגז לא עף
מתחילים להפגיז
אין שום תחושת זמן
אופוריה
כל פגז שני מטרה!!!
הורדנו איזה חמישים טנקים
בכמה שעות
משחק
מגניב
פתאום צעקות בקשר שבע נפגע!!!
שבע נפגע!!!
זה נגמש של נדב
פגיעה ישירה
ארז מת במקום נקרא לחתיכות
יואב בהלם קרב עד היום אין עם מי לדבר
נדב נפצה בינוני חזר אחרי שבוע לקרב
בחור רציני
אני עפה ממני רוח שטות
חתיכות בשר אדם בכל מקום
מזכיר לי את רוסיה
או קי מה עושים
חבר אומר לי תוך כדי שמצביע ליד שלי
אתה יודע שעם קעקועים לא קוברים!
או בעצם כן אבל לא עם כל היהודים
סתם מחוץ לגדר
אני תופס סכין מתחיל לחתוך את המפתח סול מהיד
עשיתי אותו לבד בגיל 12
באחד השיעורים שמתמטיקה
בבית הספר
שנאתי את השיעור הזה
למורה קראו ״בולדוג״
בבוקר למדתי ״שמע ישראל וכו״
כתבתי מכתב למיכה והחברה
תמשיכו עם השירים…
בלעידי
לא בטוח שחוזר
הפגזים נופלים כאן קרוב מדי
לפחות קלפתי את הקעקוע
יקבר עם כולם.

***

מה שלא מובן לא חשוב או (בודד בודד)

לאומת החברה אחרים בלהקה
וגם בגלל ה״הצלחה״
לא הצלחתי להחליף בחורות כל יום
היתה פו תקופה של כמה חודשים
הכי ערוך חצי שנה
תמיד הייתי נתקע עם איזה מישהי לכמה שבועות
לא היה לי את המשפט הנכון לגרש אותה באותו הלילה
ועל זה גם הייתי "אוכל סרטים״
מערכת יחסים של שבע שנים מגיל 23
בערך עד 30
קיבלתי כאפות
״עשי לי את המוות״זה משם😅
בשלושים שוב הייתי בתפר הזה של מערכת לחודש
מישהי בשם גיאה
מפנקת כזאת
מטבטלת
משהו לא ברור

סיבוב של הופעות ״רדיו בלה בלה״
באנו עם נטאשה ל״מצפה שלם״
ים המלח
האחראי על ההופעה אורן אמר:
תכירו!זאת סימה היא המארחת שלכם
בחורה פריקית כזאת צוענייה קצת
מיוחדת
אחרי הופעה ישבתי בצד לבד
היא בא להציע לי בירה
בחיוך כל כך הפוך ממה שהיה בי
לא תודה… עניתי לה
היא הלכה.

כמה חודשים אחר כך עזבה את הקיבוץ
בא לעבוד בקפה מסריק ״בית קפה של
דינוזאורים״
מישהו לחש לי פעם ״בא במיוחד בשבילך״
היה גדול עלי התעלמתי
בנתיים גיאה המשיכה לרחוץ אותי היה קצת מביך
ולא ממש התייחסתי לסימה
גם היה בה משהו כזה טוב
שלא הרשאתי לדמיין אותה לעצמי
המשכתי בחיים
עבדתי אז עם אריק אינשטיין
כתבתי לו את״יש בי אהבה״
אחרי המפגש איתו באולפן
באתי לקפה
שאלתי את סימה
רוצה לשמוע משהו חדש?!
שמתי עליה אוזניות עם השיר
אחרי סיפרה לי שהרגישה זהו!!!
זה סימן!
הייתי גר לבד אז
נחתי מהשבי של שבע שנים😄😻😍
אבל גידלתי שתי איגואנות
מאוד אוהב זוחלים
יום אחד שאלתי אותה את סימה
״רוצה לבוא אלי לראות את האיגואנות?!"
היא אמרה כן
והאמת שמאז עד היום לא נפרדנו
אפילו ליום אחד
23שנים יחד
לא יודע לגרש אותן כבר באותו הלילה

תחילת החיים עם סימה היו שנים אחרונות של אמא
מאוד דאגתי לה אז
אבל לא יכולתי להגיד
ביני לאמי היה רק קשר בטן
מאוד חזק
מאוד רגשי
אבל חסר מילים
הכול בבטן
יום אחד אני מגיע הביתה
סם משיבון
ושומע רק סוף של המשפט
״והיא בפנימית א ביכילוב״
נכנס לפניקה
התקף חרדה
משהו מאוד רגיל לימים ההם
שטפונות של התקפי חרדה
מתקשר לבית של הורי
אין תשובה
בא לסימה
מבוהל
מספר לה
והיא בשיא הפשטות שולפת לי את
המשפט הבא
ארקדי!!!
״מה שלא מובן לא חשוב״
משפט שכל כך הפוך לכל משאני
כל כל רחוק מהמלחמה הגדולה ההיא
בה מישה קטן אבא שלי ננטש
שאני פשוט נרגע
נשכב
ונרדם לכמה שעות
כמו תינוקן
זאת סימה.

***

ואפשר גם ככה

אמא
אבא
לנה
ריעה
מיכה/מישה
נשאר לבד

בגיל תשע נשלח לפנימיה
לאבא שלו היה קיוסק/מכולת
פתח אותו עם חבר הכי טוב שלו
״שוקי״
אשתו של שוקי היתה אשה יפה
סקסית
אבא של מיכה נדלק
בגד באמא של מיכה
יום אחד ״שוקי״ חזר ממילואים
תפס אותם על חם
בחדר השינה של בית שלו
בלי לחשוב פעמיים לחץ על העוזי
היא רצה למטבח
ושם גם מתה
אבא של מיכה רץ לחצר של בית אמו
הוא גם יסתתר מאחורי הגב שלה
ושל אחותו מאלי דודה של מיכה
בחורה יפה אומרות השמועות
שוקי לא הסס לשניה רצח את שתיהן
במקום
דפק לאבא של מיכה כדור בעיין שפרץ החוצה דרך הצד השני של גולגולת
שוקי קיבל מאסר עולם משולש
הבן שלו התאבד
הבת שלו מאושפזת עד היום בבית משוגעים
אבא של מיכה צחוק הגורל ניצל
ואמנם חצי גופו משותק
אבל עד היום מתפקד
יש לא קיוסק
אשה רוסיה יחסית צעירה
אבא של מיכה לא לבד
אמא של מיכה מסרה אותו בגיל 9
לפנימיה
עד היום לא ברור למה
היא השאירה לידה את האח ואחות של מיכה
קצת יותר קטנים
ואפילו טיפלה באבא שלו עד שהוא
השתקם
מיכה ננטש
נשאר עם עצמו
מזל שהיה חדר מוסיקה
היו תקליטים
חברים חדשים
כמו משפחה
ממש כמו משפחה

***

כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
או תפוח אחד

מהר מאוד בגלל חוסר משפחה של
אליק
מיכה הפך לסוג של חבר אבא כזה
אליק היה מתייעץ איתו כמאת על הכול
על מתי להסגיר את עצמו לכלא צבאי אחרי שניהם הבריזו למען איזו שהי הופעה חשובה
ועד מה יגיד למישה האבא הביולוגי
כל עוד שאהבתו של אליק למוסיקה גדלה
הבית של הורים הפך בלתי נסבל
מוסיקאי!!!היה נוהג מישה להגיד אליק
אין סיכוי שיצאה ממך מוסיקאי
מה זה מוסיקאי שלא יודע תווים?!?
אין דבר כזה
אבל כאן בישראל כש אליק הלך לנסות
ללמוד מוסיקה
הוא ישמיע לה כמה יצירות משלו
אחרי כמה דקות של נגינה
המורה הסתכלה על אליק בסוג של מבוכה
ואמרה:
תשמע!!!
לצערי אני ממש לא מבינה במוסיקה כזאת
אז אגב מוסיקה של אליק היתה סופר מורכבת
סוג של אוונגרד קלסי
רווי הרמוניה שהתחלפה מהר ומוזר
אני לא מבינה
אבל למעלה בחיפה ישנו איזה פרופסור
למוסיקה שאתה חייב לפגוש
דבר עם הורים שלך
ותגיד להם שזאת המלצתי
הוא זוכר שישבו הסולן נדמה שגם דודה
רעייה היתה
הם התחילו לגחך פרופסור?!?
איזה שטויות
שום פרופסור
אליק לא היה מספיק מפותח מנטלית
בכדי לכעוס או משהו
פשוט הנושא ירד מהפרק
אז ברור שמיכה שגם פתח את ליבו
וגם היה סופר מוכשר
החליף לאליק את כל מה שמוגדר הורים לאותה תקופה
אז שכבר היו בתחילת הצבע והקשר עם הוריו של אליק נקרא לחתיכות
בא מיכה ואמר כשעיניו נצצו
בוא איתי למגדל העמק!
לא הססתי לרגע
ונפתח עולם חדש
עולם באמת שחברותו מחליפות הורים
סיגריה רשאונה
חשיש
הרבה חשיש
הרואין סינתטי ״אדולן״
היה כייף
היה כאוס
היו שם מלא אנשים סופר מוכשרים
היה את אבי אטדגי
גאון מוסיקלי
גרנו תקופה בבית שלו
היה טיפוס מוזר
היצר המיני הלא מרוסן שלו לקח אותו
למחוזות לא פשוטים
איפו אטדגי?! מעשהו שאל
בבית ספר
היה מרכריח סביב תיכוניסטיות
מוזר
מפקפק
יום אחד אני דופק על דלתו
פותח לי בחיוך רחב
בוא תראה!!!
אני נכנס אחריו לחדר
רואה מערכת תופים נוצצת חדשה
מה אתה אומר?! שאל
מגניב עניתי
איפו הפסנתר שלי?!
מכרתי אותו מצביע
קניתי את התופים
אני מסטול
לא הכפת לי
יום שישי אחד
אומר לי ולמיכה
חקו לי שניה!!! אני כבר חוזר
סגר את הדלת פלדה עם סורגים
אחרי שעתיים שלוש
התחלנו לקלוט הוא לא יחזור כל כך
מהר
במקרר תפוח עץ אחד
רעבים רצח
בישנים
מה?!?
נצעק
תצילו!!!
לא
מחקים
הבנאדם חוזר עם חיוך של מבוכה
במוצאי שבת
אותנו לא יניען כלום
רק לאכול איזה משהו
הנפש שלי דברה באותה תקופה
שפה שלא הבנתי
הרבא דרך כאבי גוף כאלה ואחרים
גרון
גב
בטן
יום אחד חזרתי עם כל זה לבית הורי
אמא החלה להתרוצץ כמו משוגעת
לדבר עם איזה רופא שכן
נסתה לעזור
והוא ״מישה״
יצא עלי בעצבים
כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
מי שגר כאן הוא בריא
יעשה הכול
יעבוד
כילים
הכול
אמא ״רוזה״
כל הרגש הזה ירגיש לו מאיים
כאן בבית
אתה לא תהיה חולה!

כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
או תפוח אחד

מהר מאוד בגלל חוסר משפחה של
אליק
מיכה הפך לסוג של חבר אבא כזה
אליק היה מתייעץ איתו כמאת על הכול
על מתי להסגיר את עצמו לכלא צבאי אחרי שניהם הבריזו למען איזו שהי הופעה חשובה
ועד מה יגיד למישה האבא הביולוגי
כל עוד שאהבתו של אליק למוסיקה גדלה
הבית של הורים הפך בלתי נסבל
מוסיקאי!!!היה נוהג מישה להגיד אליק
אין סיכוי שיצאה ממך מוסיקאי
מה זה מוסיקאי שלא יודע תווים?!?
אין דבר כזה
אבל כאן בישראל כש אליק הלך לנסות
ללמוד מוסיקה
הוא ישמיע לה כמה יצירות משלו
אחרי כמה דקות של נגינה
המורה הסתכלה על אליק בסוג של מבוכה
ואמרה:
תשמע!!!
לצערי אני ממש לא מבינה במוסיקה כזאת
אז אגב מוסיקה של אליק היתה סופר מורכבת
סוג של אוונגרד קלסי
רווי הרמוניה שהתחלפה מהר ומוזר
אני לא מבינה
אבל למעלה בחיפה ישנו איזה פרופסור
למוסיקה שאתה חייב לפגוש
דבר עם הורים שלך
ותגיד להם שזאת המלצתי
הוא זוכר שישבו הסולן נדמה שגם דודה
רעייה היתה
הם התחילו לגחך פרופסור?!?
איזה שטויות
שום פרופסור
אליק לא היה מספיק מפותח מנטלית
בכדי לכעוס או משהו
פשוט הנושא ירד מהפרק
אז ברור שמיכה שגם פתח את ליבו
וגם היה סופר מוכשר
החליף לאליק את כל מה שמוגדר הורים לאותה תקופה
אז שכבר היו בתחילת הצבע והקשר עם הוריו של אליק נקרא לחתיכות
בא מיכה ואמר כשעיניו נצצו
בוא איתי למגדל העמק!
לא הססתי לרגע
ונפתח עולם חדש
עולם באמת שחברותו מחליפות הורים
סיגריה רשאונה
חשיש
הרבה חשיש
הרואין סינתטי ״אדולן״
היה כייף
היה כאוס
היו שם מלא אנשים סופר מוכשרים
היה את אבי אטדגי
גאון מוסיקלי
גרנו תקופה בבית שלו
היה טיפוס מוזר
היצר המיני הלא מרוסן שלו לקח אותו
למחוזות לא פשוטים
איפו אטדגי?! מעשהו שאל
בבית ספר
היה מרכריח סביב תיכוניסטיות
מוזר
מפקפק
יום אחד אני דופק על דלתו
פותח לי בחיוך רחב
בוא תראה!!!
אני נכנס אחריו לחדר
רואה מערכת תופים נוצצת חדשה
מה אתה אומר?! שאל
מגניב עניתי
איפו הפסנתר שלי?!
מכרתי אותו מצביע
קניתי את התופים
אני מסטול
לא הכפת לי
יום שישי אחד
אומר לי ולמיכה
חקו לי שניה!!! אני כבר חוזר
סגר את הדלת פלדה עם סורגים
אחרי שעתיים שלוש
התחלנו לקלוט הוא לא יחזור כל כך
מהר
במקרר תפוח עץ אחד
רעבים רצח
בישנים
מה?!?
נצעק
תצילו!!!
לא
מחקים
הבנאדם חוזר עם חיוך של מבוכה
במוצאי שבת
אותנו לא יניען כלום
רק לאכול איזה משהו
הנפש שלי דברה באותה תקופה
שפה שלא הבנתי
הרבא דרך כאבי גוף כאלה ואחרים
גרון
גב
בטן
יום אחד חזרתי עם כל זה לבית הורי
אמא החלה להתרוצץ כמו משוגעת
לדבר עם איזה רופא שכן
נסתה לעזור
והוא ״מישה״
יצא עלי בעצבים
כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
מי שגר כאן הוא בריא
יעשה הכול
יעבוד
כילים
הכול
אמא ״רוזה״
כל הרגש הזה ירגיש לו מאיים
כאן בבית
אתה לא תהיה חולה!

***

סע ״אני אגיע״

כעס הוא רע
הוא סוגר את המוסיקה באוזניים
הוא גם פוצע את הלב
ואז מגיע השוקולד
מפלצת הסוכר היא תרופה לכעס
היא יכולה לתשטש אותו
ואפילו להשכיח
אבל לא למחוק

עבדתי בסעדה אצל נתן
היה לו סרטן בגרון
חרחר מילים לפעמים שיחרר חיוך
היה אדם טוב
קרית ים
אחרי הצבע
12 שעות משמרת
משש בערב
עד שש בבוקר
התעוררתי גמור
בערך שלוש בצוהורים
חייב לבטל יש לי משהו לעשות
בבית אין טלפון
הולך לטלפון ציבורי בשכונה
מתקשר ל144
היא עונה
יש לכם טלפון של ״מפגש נעמן״
המסעדה של נתן
אין לי על מה לרשום
היא מתחילה להגיד 04 777
פתאום מגיע משהו דפוק
״צינגיס״ קוראים לו עבריין
משוגע
מפחיד
בלי שיניים
מתחיל ללחוש לי באוזן מספרים אחרים
עכשיו באמת אין סיכוי שאזכור
מחזיר את השפופרת למקום
מביא לו פיצוץ לפנים מדביק לו הראש
לתא טלפון
הוא תופס את הצד בו חטף ממני בומבה
ומתחיל לשאול בסוג של מנטרה
לי נתת כפאה?
לי נתת כפאה?
לי נתת כפאה?
מהצד השני של הרחוב
רצים עוד שניים
שלושתם קבקזים דפוקים בראש
מתחילה קטטה
אני רק מגן על הפנים
סיבוך
חותף אבן ענקית בגב
איך שהו מפרידים ביננו
מאשפז את עצמי לשבוע בקרית אתה
אצל מיקי הגיטריסט של נטאשה
חבול כולי
אבא
אמא
לא מספר להם
אין שם למי לספר
מתחילים לתכנן עזיבה לתל אביב
אין מה לעשות עם מוסיקה שלנו
בקריות
מיכה מסכים
אומר לי סע אני אגיע
גם קוזו ומיקי מסכימים
מבקש מאיזה ידיד 250₪
מגיע לתל אביב
המתווך שואל למה באת לכאן
עונה לו
לעשות מוסיקה
שמע!!! הוא אומר
זאת עיר קטנה
אח אתה באמת טוב
תוך כמה חודשים כולם ידעו אליך
האמת היא שצדק
שכרתי בית לשנה
נתתי 250₪לחודש רשאון
הולך לחפש את ההמשך
אבא לימד אותי פעם פעולה מאוד פשוטה בצורפות
לשייף את הטבעות
מוצא עבודה באלנבי
אצל כאופמן
משייף ומלטש טבעות
מרוויח טוב
700₪
במחשבה לאחור האבא הזה בכל זאת
נתן כמה דברים
מסתובב לבד אחרי עבודה
העיר הכניסה אותי לשוק
שנות השמונים
תל אביב אחרי קרית ים נראת כמו
נוי יורק אחרי חיים במערה
פנקיסטים
בחורות מוזרות
הרבא סקס באוויר
המוח מגלגל מוסיקה
מילים חדשות
עד הרגע הזה כלל לא שרתי
מיכה היה הסולן
אני מלמלתי לו בפלצת רעיונות של שירים
שירים שלי לפני תל אביב
עדינים
רכים
המון אקורדים מתוחכמים
העיר הזאת זרקה אותי לי רעש בראש
פנק רוק גל חדש וגם הסיגנון הישן
הכול התערבב לאיזה סגנון חדש של
שירים
לקחתי כמה שעות באיזה אולפן ביתי
להקליט כמה סקיצות חדשות
זוכר את השתיקה מוזרה של מיכה
לאחר השמיע
שמע
ארקדי
אני לא יכול לשיר את זה אמר
אתה צריך לשיר את השירים אלה
בעצמך
ככה התחלתי גם לשיר בלהקה
בנתיים קלטתי שאני חודשים לבד
בתל אביב וכל הפתחות של החברים
להגיע לא מתממש
מצלצל למיכה
הוא עונה לי בקול שבור
אני לא בא ארקדי
נשאר ביוקנעם
לעזור לאבא שלי בקיוסק
אבל אמרת לי סע!!!
אני אגיע
בסוף בא וגם החברה באו
התחלנו להופיע במועדונים באלנבי
עם שירים החדשים

***

ילדי העולם הגדול
(המלצה לשם של המחזמר)

ילד אתה בעולם שבו אפילו הפחד
לא משחק כבר עינין
שמע!!! אולי ניקח סירה גדולה
ונקיף ביחד את כל הים

ילד!!!מעולם לא ישנת כמו שצריך
בכית רק אם ירד דם הרבא דם
ילד אני גם קולט את עצמי בעינך
גם אני לא נרדם

ומילים הגדולות נזרקות באוויר
ממלאות כל עיגול מסביב
אתה מלך!
אתה מיוחד
אבל אתה מפוחד מסומם
ובכלל לא מקשיב

גם אני לא מקשיב
ובזה אנו כל כך דומים
ילדי העולם הגדול
מה עושים?!
משתנים?!
נשארים?!?

אין לי כל כך הרבא להציע
ועכשיו כבר לא מעוניין לשקר
יש מצב וגם כשהכסף יגיע
לא הכול יסתדר

אז בכל זאת אולי
נקיף בסירה את הים
נבכה ונצחק
ולרגע נשכח מאתמול

כשנחזור נשטוף מהגוף
כלהמלח ודם
נשמות נטושות
ילדי העולם הגדול.

***

לא חוזר ללבנון….או
כבר מת לנגן

אחרי שנה וחצי בלבנון
הגדוד חזר ארץ
קבלתי אישור לעבור למטבח
למי שמכיר את הסידור
זה שבוע שבוע
שבוע בבסיס
שבוע בבית
יותר זמן למוסיקה
מהר מאוד הפכתי לטבח מבוקש
עבודה של חמור
הגיע חייל חדש
דוד בן לולו
עבריין עם תעודות
שבוע שוכב במיטה
לא עושה כלום
בשבוע שני יוצע הבית
לא סתם נזכר בו
דוד מזכיר לי את הבריוני רוסיה
שעדיין בתוך הראש
הרסר מטבח טרבלסי בא מהעיר של דוד
מפוחד ממנו אש
דויד!!!
היה אומר בקול של כוסית
בזמן
שעלינו צרח כמו מניאק
אולי בכל זאת תגיע למטבח
אפילו סתם
ככה
לכמה דקות
תשטוף איזה צלחת אחת
דוד היה מסובב את הגב
ונרדם
החיים במגדל העמק
החלו להיות מעניינים
הרבה יצירה
מוסיקה
כתיבה
משפחה ממש
ואז מודיעים לי בגדוד
אתה חוזר לליבנון
כשהייתי שם לא חשבתי על פחד
עשיתי שנה וחצי
נתתי כל שיכולתי
אבל עכשיו
יש מה להפסיד
כבר לקראת סוף השרות
בבסיס בפנים הארץ
עכשיו אומר לעצמי
לא חוזר לליבנון
מת מפחד מחזרה לשם
מספר למיכה
זוכר כמו עכשיו
שבת חמש בערב
מיכה אומר יש לי רעיון!!!
נשרוף לך את כף היד
תקבל גימלים
תשאר כאן
הם כבר יצאו לשם
ולא תחזור לליבנון
או קי שואל
איך שורפים?!
אני מדליק את הגז
ואתא בא וכאילו נשען בטעות
מיד נסים את היד בקערה עם מים
מתחילים
מנסה להשען בטעות
לא מצליח
פוחד
צחוקים
הזיה באוויר
מיקי הגיטריסט גם היה
ואז עלה רעיון לא זוכר של מי
נקח קופסה של ראשי גפרורים
נשים לך ביד את כולה
ונדליק
סבבה אומר בואו נלך על זה
שמים ביד קופסה של ראשי
מדליקים
דופק את הצרחה של החיים
כאב פסיכי
מנסה להעיף את זה ממני
מאוחר
זה כבר בוער
ממש עיניין של כמה שניות
והיד שלי הופכת לבלון ענקי
עכשיו הולכים לקצין העיר
להוציא גימלים
הפקידה בקבלה שואלת
מה בדיוק קרה
תפסתי ידית של מחבת חמה
לא היה לי מושג שהיתה חמה
קבלתי שבוע של גימלים
אין לבנון
בדרך חזרה לדירה במגדל העמק
מחייך למרות הכאב
האצבעות עדיין קצת זזות
חייב להגיע לפסנתר
ליצור
לחיות עוד שבוע
מגיע
מנגן
שוכח את הכאב

***

רוב חיי פחדים שלטו בי
הם שלחו אותי להשתמש בכל מני סמים
שהמרכזי שבהם אוכל
הפסדתי בגללם כל כך הרבה בחיים
ועד היום אני מפסיד
חיים
שמש
שקט
השראה
המפגש עם הנערים המסוימים אלה
כמו באיזה אגדה קסומה/איומה
שוב מפגיש אותי עם חלומות שנעלמים
בגלל הפחד
ובזה אני והם כל כך דומים
כל הסיפור הזה הוא בא לחיי אולי
בכדי לעצור חלק
מהפחדים
שאולי עוד לא נתקעו בנערים אלה
באותם עוצמות כפי שנתקעו אצלי
זה לב לבו של המחזמר זה
מכוון ששם בחוץ
בדימונה רחוקה
בזמן הזה מתרחשת התנגשות
של כוחות טובים הרוצים שהנערים
יפרצו את המחסום התקיעות
וכוחות שלא אוהבים גדילה
והזדמנויות חדשות….
זה הופך להם את כל הסדר
אף פעם לא הייתי
כל כך מודאג לגבי מישהו
ככה או ככה בסוף
יהיה כאן שיעור כואב
או אגדה עם סוף טוב

***

מדריך רחוב

חי שנים על מזרון
בחדר קטן
אין לי עניין  בעתיד
העבר בלע לי את האוויר
בחשבון של הזמן
לא מקפיד

אני זה שפותח
וגם זה שנועל
זה לא רק מפתח
זה אור וגם צל

אספתי אותם מהרחוב
מגיל די קטן
זאת דרכי לאהוב
להחזיר את החוב לעולם
לעזאזל עם הזמן
לעזאזל עם כולם

יש לי קוד משלי
וגם כוח בלתי מעורר
הנערים בשבילי
זה הכול היום
ומחר?!?

ישבתי בכלא תקופה ארוכה
עשיתי שטויות בחיים
זה מה יש רבותיי
זה אני
טוב
ורע
המדריך לחיים עלובים

העיר הזאת רקובה מיסוד
כל טפיל כאן הוא סוג של פשפש
אז תקשיבו לי טוב
בתחום ״לאהוב״ אותם
אני סוג של גיבור
ואולי…
באמת
הכי טוב שיש

***

פול מקארטני או הרמוניה
ודם

בעיר שלי ברוסיה
בעיקר בקיץ כל יום נגנה להקה
באמצע הפארק היה כמו כלוב כזה
היה דוחס בתוכו לפחות אלפיים נערים
ונערות
היו הולכים הסיבובים
מתח מיני באוויר
מחלות מין בפועל סיפיליס וכאלה
חבורות של בנות שיכורות
אם מישהי בא לה להשתין
משתינה מול עינך בשולי האספלט
מראה הזוי
הלהקה נגנה מוסיקה רוסית של70
כאוס
פתאום מכות
חבורה של איזה 20
מרסקים מישהו ברגלים
עד שהוא גוש בשר
אם נשאר בחיים
כל הקיץ מחפש להחזיר
זוכר אותם אחד אחד לא שוכח
ויחד עם ההחבורה שלו מרסק גם
עד גוש דם
וכו וכו
אני ראיתי גם את זה
אבל גם את הלהקה שנגנה טוב
לפחות ככה חשבתי אז
כנאה גם אני רוצה אמרתי לעצמי
להיות כמוהם
לנגן יחד ושיהיה הרמוניה
יחד שווה הרמוניה
ככה זה במוסיקה
וזה בא לי טוב
דוד חזר מצבא הרוסי
היה היפי
הכיר לי את החיפושיות
באו לי הכי טוב שיש
יראה לי כמה אקורדים בגיטרה
מספיק בכדי שכל היום ישבתי לחפש את היתר
קבעתי בבית הספר עם עוד יולד שמנגן
גיטרה
מת לעשות איתו הרמוניה ביחד
המורה לספורט קורא לנו לפני שאתם
נכנסים לנגן
יש כאן כמה פלטות של זכוכית
תעבירו אותם פנימה
זה לא לילדים עבר לי בראש
הייתי אולי בן 12
אחד הפלטות נתקעה לי בשפה העליונה
יורד המון דם
זין
לא מוותר על ההרמוניה
חייבים לנגן יחד
מלקק את הדם בלשון
אבל מנגנים
איזה כייף תענוג אין סופי
בגיל 12מוצא את עצמי בשני להקות
אחת של סטודנטים לחקלאות בני עשרים ו
בתור קלידן/אורגניסט
שניה להקת נהגי מוניות בני שלושים
כבסיסט
הגעתי למצב שבו הייתי חייב להחליט עם מי אני הולך
נפלתי על כפילות בין התאריכים
עד עכשיו זוכר בחור מבוגר כבן 30פלוס
נגרר אחרי וכמאת בוכה אליק אליק
על תדפוק לנו ברז
הייתי אכזר לאומנות כבר אז
בחרתי באלה מפקולטה החקלאית היו מגניבים יותר צעירים וכו
הרחוב אלים בטרוף
מישהי חצי ערומה מקיאה באיזה בית
נתוש מרירה זכוכיות מהפה שלה
ערמת זקנים מצביעים אליה וצועקים
תמותי!!!
לא נזמין לך אמבולנס
בבית לא מתקלחים אין תנעים לזה
הולכים לסאונה ציבורית
זוכר עם אבא
אחרי הסאונה
יושב בקיוסק מסריח שבתוך מבנה הסאונה
שותה קבאס סוג של בירה שחורה רוסית
פתאום נצב מעלינו מישהו עם גרון חתוך
חור ענק ממש
משפריץ עלי דם כמו בסרטים של טרנטינו
מושיט יד לעברי ככה לפחות הרגשתי אז
ומחרחר
תצילו אותי
בבקשה
תצילו אותי
אבא לא מסביר כלום
תופס אותי חזק ביד ואומר לי:
בוא נלך
נגרר אחריו בתוך שתיקה רועמת
אם הזמן גיליתי שחתך על הספה נשאר
לנצח
והכי מוזר שלפול מקרטני יש אותו סימן
של חתך
על אותה השפה

***

בסופו של יום
תוצאה עגומה
חיים הנער הכי מיחד ומוכשר
במעצר
המדריך מסתובב בסיור לילה
להציל נערים חדשים
מרחוב, מעצמם.
לא מרוצה מעצמו
לא בטוח באחרים
מנהלי המתנס ישנים סביר
חולמים על איזה נדלן קטן
מהמשכורת די שמנה
לא סמים זין על חיים
ולא על אמו החולה.
התאטרון גם יושן לא רע
כי אם כל השנים אלה
יסתדר בלי כל הילדים האלה
ישרוד גם הפעם
עם איזה שקספיר קטן
מי אמר שכושים זה טוב?
ואני?…..
שוב אין לי מוסיקה באוזניים
שונא את קיץ
לא יכול לישון
כואב לי על בן זונה הזה…
חיים.
ילד דפוק
שגם לא נרדם
בלי אמא
כל כך שונא את עצמו
ואת כל העולם הזה
כמה אנחנו דומים.

***

אסור לנגן בין שתיים לארבע

חודשים ראשונים בארץ
לא זוכר יותר מדי
הרבא שחורים לבנים
של פסנתר
נגנתי המון לפחות עשר שעות ביום
שקעתי אל תוך המוסיקה
וכשאני שוקע
אני שוקע
גרנו בשדרות רירושלים
שכונה רוסית/גרוזינית/קווקזית
דפיקות על הדלת
אני בתוך הנגינה
אמא פתחה
נכנסו שני מקומיים
הבעה חמורה על פניהם
בלי לדבר מילה
ניגשים לפסנתר
כל אחד בצד
אנשים חזקים
לוקחים את הפסנתר
צועדים לכיוון הדלת
אמא אבא שותקים
אני יוצא אחריהם
בחוץ עגלה עם סוס
כלי רכב מאוד מבוקש בקרית ים
מעמיסים את הפסנתר על העגלה
בלי לומר מילה
מתחילים לנסוע
הם העמיסו את החיים שלי על העגלה
אני בוכה
תחזירו לי את הפסנתר!!!!
צועק
רץ אחריהם
אחרי רבע שעה של ריצה
נעצרים
מסובבים את ראשם אלי
אתא מפתיח להפסיק לנגן בין שתיים
לארבע?!
מפתיח מפתיח ממלמל מכל הלב
שב!
בשקט רב מחזירים אותי הביתה
מעלים לי את הפסנתר לחדר
קומה שלישית
לא צחוק
אמא ואבא לא אומרים מילה

***

כאן זה הד ארצי?

מיכה קוזו ומיקי הגיעו אחרי
מצד אחד באנו להקה
מצד שני לא כל חבר היה חבר
היו כאלה שיותר דאגו לעצמם
אני ומיכה הינו מחוברים חזק
כמה שלא תקשרתי עם אבא שלי
הייתי מצליח מדי פעם להוציא ממנו
כמה מאות שקלים להמשיך לשרוד
בתל אביב
מיכה היה עולה על מדים
נוסע בטרמפים ליוקנעם להביא אוכל
עישינו מלא לא היה כסף לסיגריות
אספנו בדלים מהריצפה
עזבתי את ליטוש טבעות
עבדתי במסעדה ״חזרה לטבע״
שטיפת כילים
מיכה סיפר על איזה בית בשלומו המלך
בית שמגדיר את עצמו בית מחסה לעניים ומסכנים
פעם קראו לזה ״מלון חיים״
באתי למבחן קבלה
חייב להציג את עצמי בתור מסכן עם
תעודות
אין לי כלום וכו…
התקבלנו
האמת זה לא היה כל כך זול
250₪לחודש
וגם עם הפסקות חשמל ומים חמים
חינו יחד כל הלהקה באותה דירה
כל הזמן ניגנו
היה לי אורגן קסיו קטן אבל מספיק
טוב
התחלנו להופיע בפינגווין
לבשנו שחורים ניו רוק גל חדש הזוי
אני צרחתי
התחילו להגיע אנשים
במיוחד בשבילנו
משהו זז
היתה תחרות בעיר הנוער הלכנו ברגל
יצאנו מוקדם
הלכנו בחום
לא היה כסף
זכינו מקום רשאון
משהו זז
אני כותב שירים עם הרבא צרחות
זקוק לך
רוצה לחזור
אימצנו שחקן שיכור אסיר לשעבר
שרגא הרפז
כש היה פיקח היה נחמד
אחרי שתיה היה חרא בנאדם
זורק לנו את כל הבדים
מקומה השלישית
מיכה עבד איש תחזוקה של הבית
יעקוב בעל בית אהב אותנו
לי הוא קרה דני-ארקדי
היה לו קשה עם הקטע הרוסי
נתן לי שם עיברי בלי לשאול אתי
זרמתי איתו
יום אחד צצה לי מנגינה בראש
מיכה היה בשיא עבודות בניין
אני הייתי בחופש נגנתי בחדר
מדי פעם מיכה התגנב והוסיף עוד שורה
״מלנכולי על הגג״
אני חרמן לסיים
יעקוב צועק ״מיכה איפו אתה?!״
בסוף היום השיר היה מוכן
מיכה לקח השראה משרגא
שבאמת היה עולה על הגג כשהיה שיכור
אני מפול מקארטני שכל כך אהבתי אז
זוכר שבאוטובוס בדרך לשטיפה של כילים ״בחזרה לטבע״
חייכתי לעצמי
ידעתי בפנים שהשיר הזה יפתח לנו שער
הייתי בטוח בזה
הקלטת הגיע ליאיר נצני מנכל של הד ארצי אז
יום אחד באמצע שטיפת כילים במסעדה
מקבל טלפון
מי כבר מתקשר אלי?!
שואל את עצמי
בצד השני של הקו יאיר נצני
שלום ארקדי!
שלום עונה בשקט ומבוכה
חבר טוב אמר לי תקשיב לקלטת הזאת עוד פעם
הקשבתי
והחלטתי ללכת על זה
ללכת על מה ?
שאלתי
לעשות לכם אלבום
הייתי בשוק
הנה זה סוף סוף קורה
מה שקפץ לי לראש….
הליכה ארוקה לרמת גן
בלי כסף בקושי מים בבקבוק מסריח
הגענו
שואלים
סליחה כאן זה הד ארצי?!
הפקידה בוחנת אותנו מכף רגל עד ראש
וחצי גיחוך עונה
לא!!!
זה לא כאן
אנו משפילים מבט למטה
מקפלים את הזנב והולכים
ועכשיו כולי רטוב מהכילים של ״חזרה לטבע״
יאיר ניצני רוצה לעשות לנו אלבום?!
הד ארצי?!?
זה לא פה😜😊😝🤘🏻😍😍😍

***

למה הזונות גם?

את הסינגל הראשון של נטאשה שמעתי
בכלא צבא במסדר
במילואים אמרו שאני הולך לחרמש
לרוץ לצד הטנקים
אמרתי עד כאן
הייתי בצבא שלוש וחצי שנים
סמל רשאון ארקדי דוכין
חבר שלי מת לידי
מה עוד אפשר?!
כשהתגייסתי רציתי להקה
אחרי שעברתי בהצלחה את כל המבחנים
הגעתי ליום הסדנה
היתה לי קרחת
שאלו אותי למה קרחת?
לא יודע אמרתי להם
ככה כולם היו ברוסיה כשהלכו לצבא
שריון אמרו לי
מוזיקאי שבחן אותי היה בהלם
לא קבלו אותך?
לא עניתי אמרו לי שריון
עכשיו בכלא ארבע מלנכולי ברקע
מופגז ברדיו
שלחו אותי לפסיכיאטר
למה אתה לא רוצה לשרת שאל
יש לי חלום חוזר עניתי
שבו אני כל הזמן מאבד את הנשק
אולי תזמורת צהל בכל זאת?!
לא ממש לא בא לי עניתי
שוחררתי
פרופיל
הגענו לסיבה למסיבה
רבקה מכאלי
תוכנית יחידה ביקום
לא היה מעבר לזה
טופ
ברעיון מלמלתי אין לנו כסף
אין לנו איפו לגור
ואתא!!! פנתה למיכה
איפו אתה גר?
אני תוך כדי שהוא מצביע עלי
אני גר אצלו ענה
בוקר למחרת לא היה דומה לשום דבר
הילד שבא מרוסיה ליכול לעבור מטר
כל הזמן שרים לי מאחורי הגב
הירקון זורם…
מפורסם בין לילה
האסירים בכל הבתי כלא חולים על השיר
קמים איתו בבוקר לסיבוב בחצר
רדיו חונק לו את הצורה
שיר השנה עשרות השמעות ביום
יצאתי ממלון החיים
שכרתי דירה קטנה בגורדון
ממש פיצי
אבל ״יש לי חדר משלי״
יום אחד פותח מזכירה אלקטרונית
שומע קול הזוי ומפחיד שר לי:
מלנכולי יה מניאק מזדיין בתחת
אני בא עם רובה צייד ומפוצץ לך את המוח
זה היה מפחיד ממש
המטריד התיישב עלי לאיזה חודש וחצי
כבר לא ידעתי מה עושים
היה ממש חולה בראש
שילטון החוק לא דיבר אלי
לא ידעתי לפנות למשטרה
יום אחד מיכה בדיוג בא לבקר עם חבר
שלו משה
המטריד בדיוג צילצל
עליתי שוב קבלתי רצף קללות והפחדות
מיכה התחיל לעשות קולות של מכשיר קשר משטרתי
עלינו עליו
עלינו עליו
״המעריץ״נעלם
מלנכולי שיר מאוד משמעותי בכל הקשור למי זה ארקדי ומיכה
מאוד משמעותי
לפני כמה שנים נתקלתי באשת לילה
מסטולית באחד הפינות חשוכות של העיר
היא קפצה עלי בחיבוקים ואהבה
ארקדי!
חולה עליך כפארה
אבל למה זונות לים למה?
לא התכוונתי אליך עניתי לה
בבישנות
מדובר בזונות אחרות

***

כשלהקה התפרקה

רגלי נשמטו מהקרקע
זה היה הכול בשבילי
לא יודע
משפחה בית
הכול
זה התחיל מאיזה עישון לא מדויק
חומר מלוכלך אופיום אדולן לא יודע
מה טיפטפו לי על הבוף חשיש הזה
הייתי גם עצבני כמו מניאק
הד ארצי זיינו אותנו
לקחו לנו הכול
כל מה שהרווחנו בחישוב לאחור 23מליון שקל
לא צחוק
כעס וסמים לא נקיים לא זורם יחד
עישנתי והכעס נתקע
הפך לחרדה איומה
אף פעם לא היה לי דבר כזה
לא פחדתי מכלום
מהדם ברוסיה
מהצבא
נתק מהורים
מכלום
פתאום בום
ממש נתקע לי
הולך להתקלח לא עובר
להתגלח לא עוזר
לא יכול לישון
בבוקר בגשר דיזנגוף בדרך לבריכה
פתאום עובר לי
לא רוצה לחיות
רוצה לקפוץ
למות
הפחד לא עובר
מתחילות הזיות
חרא
תמיד עד אז אמרתי לעצמי
יש לי אותו אותה את הם
הם אף פעם לא יעזבו
תמיד יהיו איתי
אבל הנה עזבו אף אחד לא רוצה להיות
ליד החרדה
אף אחד
לא עובר
מזיק פסיכיאטר הביתה
עזרה נפשית רשאונה
שואל אותו
תגיד מגרס יכול להיות דבר כזה?
מה קרה לך מגרס אנשים רצים
ערומים ברחובות
התחלתי לספר על הבחורה שחייתי איתה אז
קלטתי כאס עצום עליה
שתעוף לי מהפרצוף
מיכה נכנס לביקור קצר
צועק לו
תגיד לה שתעוף
שומע
תגיד לה שתעוף
היא עפה
עדיף ככה לבד
רועד יושן על הרצפה
מגיע לטיפול פסיכולוגי
מרים
אשה יקרה
שינתה לי את החיים
בפגישה רשאונה בקשה שיחקה לה
במרפסת
קומה עשירית
אמרתי אין מצב
פוחד ממחשבה לקפוץ
שמה אותי בחדר של הילד שלה
מלא צעצועים
מרגיע
מתחילה הפגישה
עם מי באת?שאלה
יש מישהו למטה
כן עניתי עם חבר
תבקש ממנו שיעלה רוצה להגיד לו
משהו
מיכה נכנס
מרים אומרת מיכה!!!
ארקדי עובר משהו לא פשוט אבל אם תהיה לצידו איזה שבוע עשרה ימים
זה יעבור לאט לאט
שעה אחרי הדבר הזה מיכה נעלם
היה גדול עליו
זוכר שבאחד מהימים ההם
אמר לקוזו הבסיסט
אולי נאשפז אותו?!
ילד נטוש ממשיך לטוש
ככה זה אנחנו
אז כעסתי
היום מבין
סולח
בכל אופן משהו השתנה
רזיתי
סבלתי אבל נראתי ממש טוב
בהופעות הייתי מתקרב לקהל
ירד על ברקיים נוגע בהם
זה השאיר את הלהקה מאחור
משהו בפנים היה קרוב פתאום להצלחה
הם לא הרגישו כמוני
בשיא ההצלחה וכסף התפרקנו

***

יש לי חדר משלי
או תקנה בית

כשהלהקה התפרקה
גרתי כבר כמה חודשים עם סימה
הגל של החרדה עדיין רחף באוויר
פחדתי מהכול מלאהוב אותה
מלהצליח להנות לחיות
הכירה לי את מצפה שלם בים המלח
התחלתי לברוח לשם מדי פעם
אלה היו גם חודשים ראשונים אצל מרים
הפסיכולוגיות
פתחנו מלא דברים
הייתי מוצף חרדות וכעסים
זוכר שבאותה תקופה באתי לסופש
בקרית ים
אבל הרגשתי כזאת זרות פחד וכעס
שהתחלתי לדמיין שאני ממש חונק אותם
את ההורים
כעבור שעה חתחתי חזרה לתל אביב
שש שנים מאותו היום לא התקרבתי
לבית הזה
שנאתי אותם
ומצד שני דאגתי לאמא
הייתי כל כך חרד לה
בכל אופן הים המלח הזה
פתאום נסעתי לשם לבד לאיזה חודש
השארתי את סימה בתל אביב
איזה יופי אמרתי לעצמי הנה פתרון
אני בים המלח היא שם
שקט
יחסי
כל בוקר הייתי עולה על איזה הר דופק
צרחה
מתחיל את היום
צלצלתי למרים שמח
לספר לה שמצאתי פתרון
היא אמרה לי מבחינתי לא יפגש איתך
יותר
אם ההחלטה שלך לברוח
לא משתפת פעולה עם זה
חזרתי הייתי מבולבל
התחלתי לרשום כל מני רשומים
קוטלר מנהל שלי אז
״הינו ממש חברים טובים״
בא לביקור לים המלח
ראה על הרצפה כל מני דפים של שירים
מפוזרים
סתם
ככה
התחיל לקראו
בלדה על איש שהחליף את הירח
מרוב אהבתי
צובר בשקט
יש לי חדר משלי
ארקדי עכשיו אתה חוזר איתי
נכנס לאולפן להקליט אלבום
שמעתי לו
חזרתי לתל אביב
המרדות המשיכו
הייתי נוסע לאולפן באופניים
מקליט
פתאום זה היה שונה
בלי אובססיות
בלי סמים
חרדות
איזה מין חרא הייתי אומר לעצמי
חוץ מי זה מי ירצה את הסיפורים האלה
כל כך אישיים
חדר משלי יצא לרדיו
מלא השמעות
לא הייתי מחובר
זה עבר לידי
פעם רשאונה התגלגלתי לאיזה רב מקובל ברחוב שלומו המלך
לא ידעתי איך זה
מה לי ולרבנים
נו ספר אמר לי מה מדאיג אותך?
אמרתי לו
לא יודע יש לי חרדות
היו לי המון אכזבות מנשים
ועכשיו יש לי מישהי שאני ממש אוהב
אבל פוחד ששוב יהיה לא טוב
תקנה בית אמר
אבל החרדות?!
תקנה בית
אבל מה עם סימה?!
תקנה בית
אבל
אבל
שמיל מנכל של הד ארצי החזיק את האלבום ״חדר משלי״
תוך כדי שהוא שואל אותי
רואה את המוצר הזה?
רואה?!
זה לא ימכור עותק !!!
כמו איזה כלב נגוע בכלבת עוד שניה
ינשך
טעה
האלבום מחר איזה מאה אלף עותקים
זוכר שהיה חורף
עמדתי לפני מעבר חציה
ומישהי עם מטריה נצמדה אלי
תתחמם איתי אמרה
כמו שאני מתחממת עם השירים שלך
בבית
התחלטי לחפש בית לקניה
מצאתי בגבעתיים
קוטלר חתם לי ערבות
בתור חבר
חדר משלי
זה גם אלבום שלו.

***

מליון מתיים אלף ₪
או כוכב האהבה

הצלחה של חדר משלי היתה גדולה
אלפי עותקים
עולמות מלאים
מוזר היה לי איך דבר כזה אישי
דיבר לאנשים
למדתי לשבת לבד עם פסנתר
מול הקהל
הרבה בזכות לואי להב מפיק מורה דרך
יצאתי סולו כמו שאומרים
הטיפול הפסיכולוגי חילחל לכל העצמות
התחלתי לכתוב את כוכב האהבה
מבחינת תקציב הדם עלה לי לראש
השתוללתי
לא ויתרתי על אף פרט
מאיר קוטלר היה המשקיע
אחרי שהוציא מכיסו כ800אלף₪
בא אלי יום אחד עם דמעות בעיניים
ארקדי אני חייב את הכסף בחזרה
מה קרה שאלתי
אני מאוהב עוזב הכול ענה
נוסע אחריה לתאילנד
זוכר את עצמי שוכב בהתקף חרדה
במשרד של הד ארצי להחזיר למאיר את הכסף
החזירו לו
אני המשכתי באובססיה על האלבום
אחד המגלומנים שעשיתי בחיים
השורש של האלבום זה איפו שהו
שיחות עם מרים הפסיכולוגית
על הילדות בעיקר
למשל יום אחד באתי אליה וסיפרתי שביום הולדת של מיכה
קניתי לו מערכת סטריאו משוכללת
ואז סיפרתי לה שאבא שלי אין לו בעיה גדולה לחלק חומר
הרבא יותר קשה לא לחבק לאהוב
ושמדי פעם הוא הביא לי לא מעט תכשיטים
ושגם לי יד קלה בחומר
ושאת רובם (תכשיטים)חילקתי לחברים
בפנים ציפיתי לאהבה
זוכר שהיא אמרה לי במקום לחלק לאנשים תכשיטים
או מערכות סטריאו
קטוף להם פרח
כך נולד השיר הזה ״אהבה רשאונה״

בערך בגיל שמונה לואיס התאהב לראשונה
לאהבה שלו קראו מדונה, קראו לה, מלכה
הם ישבו יחד על אותו ספסל הלימודים
לואיס היה מת מפחד כשהיא הביטה לו בפנים

היא היתה שמה את רגליה על ברכיו וצוחקת, לואיס היה במבוכה
והיתה באויר תחושה שעוד מעט ונמחקת בו הנשימה האחרונה
וכשהיה לה יומולדת, לואיס היה מגזים ועושה שטויות
כי מכל הילדים בכיתה המתנות שלו היו הכי יקרות.

לואיס זאת לא אהבה אמיתי
הניצוץ הזה יהפוך לאש וישרוף אותך אם תצית
אבל לואיס שכח את עצמו והמשיך, בשבילה להכול הוא היה מוכן
עד שציפורניה חדרו לליבו ושרטו אותו להרבה זמן.

ובכן יום אחד היה לה יומולדת
ולואיס התרגש והתלבש והתרגש והתלבש הוא התרגש והתלבש
אחרי צילצולו הנבוך בדלת הוא שמע את קולה האלוהי "לואיס, תכנס"
הוא נכנס פנימה וזכה לחיוך אוהב, לואיס לא ידע מה לעשות
הוא רק שמע את קולה ואת קולה של אמה
"הוא לואיס לואיס איזה מתנות, לואיס, איזה מתנות.."
אחרי שהתה כבר הגיע וגם המנה האחרונה,
מלכה אמרה במפתיע בואו נצא לגינה, היא אמרה, בואו נצא לגינה, בואו נצא לגינה, היא אמרה, במפתיע.
אוו.. מלכה וכל החברה את לואיס שכחו,
מלכה וכל החברה בלי לואיס שיחקו…
וכך נגמרה ללואיס האהבה הראשונה נגמרה ללואיס
והוא הלך מבוייש אל ביתו, שמעבר לפינה
ולואיס פוחד עכשיו (אוי מה זה פוחד), פוחד מאהבה…

לואיס זאת לא אהבה אמיתי
הניצוץ הזה יהפוך לאש וישרוף אותך אם תצית
אבל לואיס שכח את עצמו והמשיך, בשבילה להכול הוא היה מוכן
עד שציפורניה חדרו לליבו ושרטו אותו להרבה זמן.

האלבום לא הפך לאיזה להיט
הוא יצאה על רקע שינוים
במוסיקה ישראלית
הרדיו התחיל לאבד סובלנות
למוסיקה
למזלי הוא מחר עשרים אלף
והחזיר את הוצאות שלו לפחות

***

בוקר טוב כיתה א

הזיכרון מעורפל
ככה זה עם דברים
שאתה לא רוצה לזכור
זוכר דחפו אותי לשם
ונעלו את השער מאחורי
לא זוכר מי היה איתי
אמא אבא?!
פשוט כאילו דוחפים אותך לבור שחור
סך הכול כיתה א
מה כבר יכול ליהיות?!
במבט לאחור
כלא
סבל
אלימות
אפס חברים
בדידות
סשה
ילד בן שבע
צולע
אין לו קול
הוא כבר עישן
את כל מה נתן היה לעשן
מתאפס על גב של נער בן 16
משחרר פקודה
כך אותי הביתה
והבית רחוק
הנער בן 16 לא מתווכח
פוחד
כולם מפחדים מסשה
בעיקר בגלל האחים הגדולים שלו
ששבו מכלא לא מזמן
זנות
מחלות מין
השפלות
זוכר שניים נכנסים עם חלוק לבן
מוציאים שני כלי נחושת
נצים
או רופאי שינים
ילד!
פתח את הפה
מחפשים אם יש חור
אם מוציאים
דוחפים את השפיץ עמוק בפנים
אל תוך עצב
זץ של כאב מחריד
מחריש אוזניים
למי שיש כזה חור
חייב לצאת החוצה
בחוץ ניידת עם רופא
עליו חלוק עם מלא כתמי דם
לא יודע איך אבל איך שהו תמיד
ברחתי מזה
בגיל שלושים כבר כל חלק עליון של הפה
בלי שינים
גם לא למדו לצחצח
חיינו לבד
בכיתה שלי אנדריי
ילד מפחיד ספורטיוי כזה
חכם במתמטיקה
בלי קשר פעם דפק מכות רצח
לבולדוג
מורה למתמטיקה
המורה פחד ממנו
לא התלונן לאף אחד
היה לא חיוך של שחקן קולנוע
ממש משהו שרמנטי כובש כזה
לאנדריי הזה
היה מחבב אותי
מצד שני נהג להשפיל
בכלל אהב להרביץ לחלשים
פיזית לא הייתי חלש
במוח תמיד פחדתי
לשחרר את החיה
ללכת עד הסוף
לדפוק איזה אבן בראש של מישהו
והם היו כאלה בלי מחסום
יום אחד בהפסקה בין שיעורים
כיפף לי את כף היד עד שקרעתי ברך
בפניו
הבנות מה צד צחקו
שנאתי אותו
את אנדריי הזה
יום אחד כאן בישראל
שכבר אף מניאק לא יזכיר לי את הסיוט
הזה
עובר בכיכר דיזנגוף
רואה את החיוך של השחקן הסדיסט
נתקע מולי
אנדריי?
מה אתה עושה כאן?
הוא לא יהודי
איך בכלל הגיע לכאן
עונה לי באותה שלווה של ימים ההם
בבית הספר
רצחתי איזה ארבעה אנשים
אני עובר כאן בדרך לאמריקה
את הפצוע האחרון סיפר
בא לגמור בבית חולים בלילה
לא היה לי קשר עם אלוהים
גם היום בקושי
אבל אז בזאת נפלט לי
אלוהים!!!
למה שלחת לי את החרא הזה שוב?!
הוא ניסה לסחות ממני כסף
למזלי באמת לא היה לי
יום אחד נעלם
לאמריקה

***

אמא
או למה אתה מזיע?!?

את הסיפור המדויק שלה אף פעם
לא הבנתי
או אולי לא רציתי
אם אבא היה היה צריך להגיע בשמונה בערב
בשמונה ועשרה
הייתה מתיישבת מולי
הייתי בן 4 אולי5
ופשוט אומרת
הוא לא יחזור
הוא בטוח נדרס
הייתי יושב ורועד לידה
ומאמין לכל פקינג מילה שלה
אימה שרדה לבד מכל שש אחים ואחיות
שלה
כולם מתו מרעב
אמה שלה סבתה שמאוד אהבתי
זה מה שאני זוכר
סחבה עליה תינוקת מתה כמה ימים
עד שהחליטה לספר
ולקבור אותה
אמה הפכה לסכיזופרנית מהחיים
והדביקה אותי במחלה
שונא אנשים נעלמי
לא עונים
כועסים
עבדה כמו חמור
כל החיים נסתה להחליף את האהבה
בעבודה
בישול
ממנה למדתי
חקלעית
החזיקה את כל הבית הכפרי הזה עליה
כל האוכל היה ממה שגדלה בחצר די גדולה
פירות
יקרות
ארנבות
חזירים
בזכותה מכיר את ריח האדמה
לעומק
הוא
אבא
לא היה הרבא בבית
אחרי העבודה נהג לחתוך לאחותו
היא היתה נרדמת בסלון
זה היה מביא לו סייף
היה חופר לה את המוח על זה
ממש
עד עומק הכאב
את כל הצרות שהיו עם שלושת הילדים
היה מפיל עליה
את אשמה שהוא אלכוהוליסט
את אשמה שהוא לא לומד
את הכול את
על עצמו לא היה לוקח אפס אחריות
ילדים נטושים לא לוקחים אחריות
זוכר בקרית ים על עדן החלון
גידלה אגבניות
זה כל כך היה חסר לה כאן בישראל
האדמה הזאת
זה גם חלק משמעותי מזה שמתה מוקדם
שתקה הרבה
לא סיפרה יותר מדי
הוא
אבא גם סתם לה את הפה
הסתיר אותה
בעיקר אם היה לה איזה רצון להביע קצת אהבה הכי הלחיץ אותו
היה מתעצבן
מזה גם אמר
כאן אתה לא תהיה חולה
פעם יחסית כבר מפורסם חזרתי מפריז
הבאתי לה מעיל יקר כזה טוב
מה?!
אתה אוהב אותי?
שאלה פתאום פעם רשאונה בחייה
בטח אוהב
עניתי
היא התפרצה בבכי
הוא
אבא
כל כך לא איפשר לה לאהוב בחופשיות
הוא
והחיים שלה
זוכר
אחרי הופעה מול עשר אלף איש
ביפו
לילות לבנים
מתקשר עליה ושואל
נו?!?
אמא
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!? שאלה
אמא שואל שוב
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!
אמא!!!!!!!!!!!
אבל איך היה?!?
אבל למה אתה מזיע?!
מיואש וכואב
עונה לה…
חם אמא
היה מאוד
חם

***

מלחמה ההיא

אחרי נטאשה רשאון
התפזרנו
נורא רציתי להכיר למיכה את ויסוצקי
החלטנו לעשות אלבום של שיריו בעיברית
נסענו לקיבוץ העוגן עם ברי סחרוב
טכני הקלטות
ודני המתופף
עוד לא ידענו מה נעשה כי אף שיר לא היה מוכן באמת
אבל התלהבות של ימים ההם
יצרה פלאים
דברים עפו כל כך מהר
הפכו לשירים
שירים הפכו לחלק מפס קול
של אלפי אנשים
הרדיו חרש על הטמבל
התגנבה מלחמה הזויה
מלחמת מפרץ
מיכה בא פתאום
אמר בי אני נוסע לצפון
משהוא נעקץ בי פתאום
איפו כל הפוזה של היחד
להקה שמהלהקה
סדם התחיל להעיף לכאן טילים
היה לא נעים
הזוגיות שלי אז התחילה להתרופף
יצאו שירים אחרים
עשי לי את המוות
עוד נגיע
על תתפשטי לי
מלחמה נגמרה
מיכה חזר מהצפון
השמעתי לו חלק של שיר
לא גמור
זה לא רומן כתבתי אז
זאת סתם בדידות
הוא השמיע לי הוא אוהב אותה
והיא אותו
חיברנו יחד
שני סיפורי אהבה קצרים
כל האלבום הזה ״שינוים בהרגלי הצריחה״
היה בנוי משירים של כל אחד בנפרד
לא עשינו כמעט שום יצירה משותפת
עמוק בלב כבר חשתי סוג של נטישה
הפחד הזה ישב שם
ורק חיפש סיפור נכון
התחלנו לחפש מפיק
החלטנו ללכת על אלפנט
נרקומן גמור
מוכשר אש
לקראת סוף האלבום מת בהופעה שלו
בלוגוס
הד הרצי שוב רימו
שוב לקחו את כל הכסף
השיגרה החלה להזדחל לתוך ההצלחה
כל לילה בחורה אחרת
אצלי זה נמשך כחצי שנה
אצל מיכה זה נתקע ממש
אני רציתי כבר זוגיות ושקט
לא ממש דיברתי איתו על זה
היה פיצול
שוב היתה איזה זוגיות אצל שנינו
יצאנו למסע סביב רדיו בלה בלה

***

הפכתי לחסר סובלנות
לקראת ימים ההם גיבשתי לי גישה
של משמעת
לא יכולתי לחקות להשראה
בבוקר מתישב ליד טייפ ארבע ערוצים
ופשוט עבדתי
מיכה הביא את הרעיון לאלבום כפול
רדיו בלה בלה
סיפור על שדרן רדיו פיראטי סכיזופרן
שלא יודע מה להיות
דיכי
מסטול
אלים
או אוהב
דברנו מלא אני ומיכה
פיתחנו את הדמויות
היתה הסכמה שקטה
מיכה כותב
אני מלחין
זה מה שהיה בכל האלבום
כל פעם שהייתי אומר לא בו תשיר
היה אומר שלא בא לו
שאני ישיר את זה יותר טוב
התוצאה היתה מאוד נוחה
מצד אחד האלבום הגיע לשיא ההצלחה
מצד שני בהופעות מיכה לא מצאה את עצמו
כי לא שר באלבום
זה עשה בעיה בהופעה
והביא לשיא המתח בין שנינו
היה הכול
כסף
סמים
בחורות
להקה התפרקה בשיא הצלחה שלה

***

32

את שני האקורדים ראשונים למדתי מדוד טומי
אקורד נכון בזמן נכון פותח את הלב
הערצתי את דודי אולי בגלל השוני
מוסיקה לימדה אותי להפריח את הכאב

רוסיה….
8לאוקטובר תהלוכה
בחוץ חג!!!יום המהפכה
קבוצות של פועלים
שמלות ותזמורות קטנות
וכבר בתור ילדון נגנתי באחת כזאת

הייתי די צעיר בן 11 בערך
תודה לדוד על כך שהוא סלל לי את הדרך
עשיתי עבודה היה כאן גם שכר
מכאן בעצם זה מתחיל  מכאן זה לא נגמר

הכסף מסובב את הראש ולפני שהתאזנתי
קניתי שש פחזניות בעצם התפחזנתי
בגלל הזכרון ראשון שמתקשר לאהבה
זה החיוך נבוך של אבא מעניק לי מזודה

הייתי בן אולי חמש  עכשיו קשה לזכור
אבי ניגש אלי ו הושיט לי תיק מעור
תיק אופנתי מאוד מאוד יפה כזה… שחור
בפנים 32 גלידות לא הצלחתי לעצור

32גלידות להביע האהבה
32 גלידות בור בנשמה
32 גלידות להרגיע את הכאב
32 גלידות חור בתוך הלב

הוא ידע איך לתת
לא ידע איך לקחת
ככה זה גם אצלי….
קבלתי בירושה
לא תמיד מתאפשר לעשות מבפנים מקלחת
אבא שלי מת מבושה

32 גלידות
וכו

***

בהתחלה פשוט לא היה אוויר
נלחמתי על כל נשימה תקינה
אחרי זה ניסיתי לכתוב על זה שיר
רזיתי שמנתי
נפלתי לשינה
ואם להאמין לרוח הנגדית
לנסות לסדר את הבית
להפוך כללים
ממה מתחילים
מה נכון כאן ומה דפוק
מאיפו בכלל בנו
פונטיקה פואטיקה משחק מילים
שיברי זכוכית ואהבה
החיוכים המזויפים
האלוהים איתי?!
או סתם משקיף לו מהצד
על איך שילד מאבד פנים
נסגר בחדר לבדו ימים
בלי עלילה במחזה
בלי מנגינות בלי מילים
בהתחלה פשוט נלחמתי על אוויר
היום אפילו לזה
אין כבר כוח
רק להמשיך לברוח
להמשיך לברוח

***

ריק

זה יכול להיות בגלל 1000 סיבות
בגללך בגללי
בגלל מה שלא נותן לחיות
ריק
בגלל עננים
ריק
בגלל העתיד מטושטש
בגלל חוסר צורה
או בגלל שמזמן לא עשיתי כבר משהו טוב או רע
ריק
בגלל שאת שוב מתפרקת
בגלל שאני לא מחובר
ריק
בגלל גל הכתיבה הפוקד אתי ככה
בלי עתיד מכוון בלי משהו מבורר
ריק
בגלל שאף פעם לא חשתי באמת מאושר
ריק
כי בחוץ
או בעיר
או בכפר
ריק
כי ביחד
ריק
כי  לבד
ריק
מלקחת
ריק
מלתת
או להושיט יד
ריק
מילדות הריקה
בגלל הפחדים
ריק
בגלל שאין משפחה
בגלל שבלי ילדים
ריק
כי את כבר לא מיוחדת
ואני לא גיבור
ריק
כי פשוט שכחתי לרדת
שכחתי לחזור
ריק
ממילים
מאוויר משירים הנהדרים
ריק
ממחיות הכפיים
זכרונות סיפורים
ריק
ראפ
ראפ
ריק

ריק
בגלל אטימות
בגלל השראה
ריק
בגלל הבדידות
בגלל אכזבה
ריק
כי ככה זה בחיים
ריק כי נמות
ריק
כי את עושה לי נעים
או ריק בגלל חוסר כמות
ריק
בגלל המון משפטים חכמים
בגלל חדשות
ריק
בגלל שאת לא מוותרת
בגלל ערוץ הקניות
ריק
בלי או עם נעליים
ובגלל התקוות
ריק
כשלבד ריק כששניים
בגלל חוסר שינה או בגלל חלומות
או גלולות

ריק
ראפ
ראפ
ריק
ריק

ריק בגלל המון ממתקים
בגלל רעב לא מתמלא
ריק
כשאני לא מוצא
ריק
כש אני מגלה
ריק
מלראות אותך ככה
ריק
כי עזבתי אותי
ריק
אחרי המקלחת
ריק מחוסר גילוי
ריק ממשהו משמעותי
ריק
כי את שוב לא נרדמת
ריק
כי פעם ידעתי בלי סוף
ריק
כי את כל כך מהממת
ריק
כי רוצה לאהוב

ריק
ראפ
ראפ
ריק
ריק

***

אין בסיפור הזה טובים
אין בסיפור הזה רעים
זה פשוט סיפור בלתי אפשרי
ואולי מעט אכזרי

לאומת הסיפור שאינו נגמר
זה נגמר
והפעם נגמר סופי
מה שטיפה עצוב
שנשאר טעם מר
של חושיך ועצב קיצי

המדריך יחזור להדריך במתנס
ילדים ימשיכו לשרוד
החיוך מדי פעם אולי יכתים
איזה פינה בחדרם בחדרו

תיאטרון יעשה מאמץ להצדיק
את הסיבה לקיום
ואני שוב אחפש איזה אפיק של אור
ביום שיצליח לקום

אין בסיפור הזה חמלה
אין אהבה נקיה
ובמגרש חניה
חללית בלי כנפיים
ובמקום חלום ליל קיץ
חלום של אתמול
ושמש
וחול

***

אין בסיפור הזה טובים
אין בסיפור הזה רעים
זה פשוט סיפור בלתי אפשרי
ואולי מעט אכזרי

לאומת הסיפור שאינו נגמר
זה נגמר
והפעם נגמר סופי
מה שטיפה עצוב
שנשאר טעם מר
של חושיך ועצב קיצי

המדריך יחזור להדריך במתנס
ילדים ימשיכו לשרוד
החיוך מדי פעם אולי יכתים
איזה פינה בחדרם בחדרו

תיאטרון יעשה מאמץ להצדיק
את הסיבה לקיום
ואני שוב אחפש איזה אפיק של אור
ביום שיצליח לקום

אין בסיפור הזה חמלה
אין אהבה נקיה
ובמגרש חניה
חללית בלי כנפיים
ובמקום חלום ליל קיץ
חלום של אתמול
ושמש
וחול

***

שים ג׳ פי אס
לחש לי אבי
שמתי
מה לי ולכל הדרכים עגלגלות
אפילו אין לי רשיון…
מהר מאוד דרך מבט שלו
וצחוק של עופר השותף
הבנתי
עלינו בטעות
על כביש שמווסר צרות

מה כבר יכול להיות
אתה בישראל
זה בית
ירושלים ל דימונה
שעה וארבעים
אומר לי אבי בקול סדוק
ארקדי!!!
יש משבר
אנחנו בשטחים

שטחים של מה?! אני שואל אותו
בקול רגוע
שטחים של פלסטינה
הוא רועד
שטחים כאלה
שטויות אני עונה לו
מי זה ממש ממש לא מפחד

הרחשים של מוות מפיגוע
זה כלום לאומת רחשי לבי
אם באמת אתה זקוק לזעזוע
בוא כאן אלי חייכתי
תבקר בתוך ראשי

ועפר מגחך כולנו צחוקים
כאן אבי יתעצבן ממש צעק
אני חרד!!!
אז טובי המדריך הרגיע
כבר נגיע
אין בשביל מה לריב
אין טעם לפחד

הגענו למתנס פארקור דימונה
כולי בציפיה לפגוש את הנערים
להתחיל בחזרות
מכאן המחזה גלש ממש צפונה
גם כש נזכר בזה  עכשיו
כולי בצמרמורות

בהתחלה היתה שיחה של אופי
על כמה רציניים אנחנו וכו…
רזה אחד מלמל אני זקוק לאוכל
צעקתי אבי!!!מהר
תקנו מזון לילד
וגם אני רעב

בצד ימין של חדר דניאל וגם בן זוהר
מנותקים שקועים בהתעמלות
מחר לכל אחד שכר מתיים שקל
מקוקו לוקו מלך הבדידות
מחר אגב זה יום העצמאות!!!!

הגיע הכוכב קוראים לו חיים שתיים
עשה שלוש תנועות זרק איזה פרי סטיל
אחרי דקות מספר נלקח לחקירה
השאיר את מייקי לבדו במצוקה

אולג בחור קשוח דיבר אלי מתוך הכעס
נמאס מבני זונות האלה אין להם כבוד
והרזה רעב המבולבל כאילו התאדה מתוך מתנס
האוכל כבר הגיע
רק אין עם מי לסעוד ו לעבוד

עצרנו פעילות בתוך לשכת נשיא
הכנסנו את אבי מנהל לחרדת כיום
וכאן כולם ממש ירדו מהפסים
רצינו היפ הופ מיוחד
קבלנו נאדה
כלום

את כל העצבים הורדתי על אוכל
שאלתי
אבי מה זה?
ענה במין חיוך של רוחב
משהו נפלא
רצינו להקה קבלנו אופל
ונתח קצבים
בטעם נבלה.

***

חיים הזה נכנס לי ללב
לא יודע למה אבל הוא ממש
חודר לעצמות שלי
סופר מוכשר
סופר אבוד
ואני הדפוק מת להציל אותו
בנתיים הוא חושב שאני בנק
ארקדי!!!
אין לי בגדים
ארקדי נגמר לי האינטרנט
ארקדי עצרו אותי על שכר ״74גרם״
ארקדי הערבי רודף אחרי
אם לא אחזיר לא את הכסף הוא הורג
אותי
כש אני אומר לו למה אתה אף פעם
לא מבקש ממני שנעשה מוסיקה?!
הוא עונה לי אין לי איך
בפנים כואב עליו
יודע שהוא גאון
יותר טוב מכל פקינג ראפר בארץ
לדעתי גם בחול
לא ישן טוב דואג לו
נורא מציק לי מה יהיה איתו?!

שיר

״ילדי העולם הגדול״
(המלצה לשם של המחזמר)

ילד אתה בעולם שבו אפילו הפחד
לא משחק כבר עינין
שמע!!! אולי ניקח סירה גדולה
ונקיף ביחד את כל הים

ילד!!!מעולם לא ישנת כמו שצריך
בכית רק אם ירד דם הרבא דם
ילד אני גם קולט את עצמי בעינך
גם אני לא נרדם

ומילים הגדולות נזרקות באוויר
ממלאות כל עיגול מסביב
אתה מלך!
אתה מיוחד
אבל אתה מפוחד מסומם
ובכלל לא מקשיב

גם אני לא מקשיב
ובזה אנו כל כך דומים
ילדי העולם הגדול
מה עושים?!
משתנים?!
נשארים?!?

אין לי כל כך הרבא להציע
ועכשיו כבר לא מעוניין לשקר
יש מצב וגם כשהכסף יגיע
לא הכול יסתדר

אז בכל זאת אולי
נקיף בסירה את הים
נבכה ונצחק
ולרגע נשכח מאתמול

כשנחזור נשטוף מהגוף
כלהמלח ודם
נשמות נטושות
ילדי העולם הגדול.

***

אופציה לסוף זמני

אין בסיפור הזה טובים
אין בסיפור הזה רעים
זה פשוט סיפור בלתי אפשרי
ואולי מעט אכזרי

לאומת הסיפור שאינו נגמר
זה נגמר
והפעם נגמר סופי
מה שטיפה עצוב
שנשאר טעם מר
של חושיך ועצב קיצי

המדריך יחזור להדריך במתנס
ילדים ימשיכו לשרוד
החיוך מדי פעם אולי יכתים
איזה פינה בחדרם בחדרו

תיאטרון יעשה מאמץ להצדיק
את הסיבה לקיום
ואני שוב אחפש איזה אפיק של אור
ביום שיצליח לקום

אין בסיפור הזה חמלה
אין אהבה נקיה
ובמגרש חניה
חללית בלי כנפיים
ובמקום חלום ליל קיץ
חלום של אתמול
ושמש
וחול

נאמר כבר הכל
אין לי מה להוסיף לזה
פשוט לא יכול
הלילות ארוכים והפחד
לא תדעי לעולם
איך בכיתי כמו ילד
לא תרגישי דבר
תשכחי את הדרך
לכאן

כי הזמן הולך ותם
לא נושם ולא נרדם
לא חולם ולא הוזה
רק שר…

כי נאמר כבר הכל
אז מה אפשר להוסיף לזה
פשוט לא יכול
הלילות ארוכים והפחד
לא תדעי לעולם
איך בכיתי כמו ילד
לא תרגישי דבר
תשכחי את הדרך
לכאן

כי הזמן הולך ותם
לא נושם ולא נרדם
לא חולם ולא הוזה
רק שר…

***

מלון קליפורניה
בעיר ״דזדמוניה״

אני לא מכיר במדויק
על מה הם שם סיפרו
דבר אחד בטוח
זה היה להיט
היה שם בית מלון אחד
את זה זוכר בוודאות
שאי אפשר לצאת ממנו
גם אם כבר תחליט

ואז ארזתי חפצים
מחשב צעצועים
נוסע לעבוד איתם
בעיר שטופת שדים
בלילה שלפני דפדפתי באזור
יש רק מלון אחד
שני זה סוג של בית דירות
בכלל לא מיוחד

הדרך לדימוניה נראת לי ארוקה
במוח בלי הרמוניה
בבטן מועקה

נכנס ללובי בידיי תיקים עם הציוד
היום אולפן ביתי נייד
זה כבר ממש פשוט
גם עופר השותף איתי
ואיציק החופר
היום זה יום משמעותי
נשאר כאן לא חוזר

ניגש בסוג של עייפות אל דלפק הקבלה
הזאת שנרדמה שם נראת כמו ״גוויה״
מאיר אותה
אומר סליחה
דברנו בטלפון
והיא שואלת מתוך שינה
״לא טעית במלון?!״
לא לא טעיתי ממלמל
״קליפורניה הגמוניה בדמוניה״

היא נעלצת להתעורר
מדוע אתה כאן?!
מה באת לעשות בעיר
צרות ובלגן?!
אני מסביר לה בנימוס
״אני קצת מפורסם״
ויש כאן כמה נערים
ושנדלקתי על כולם
לעזור ולעבוד איתם
הגעתי מצפון
והיא המשיכה בשלה
שולפת שאלון
מה בדיוק הולך לקרוא?!
בפנים בתוך החדר
אני עדיין מנומס
גברתי
יהיה בסדר

אני ארקדי דוכין
ובכלל לא מסוכן
הנערים אולי יגיעו לבקר
נשתה איזה מיץ איתם
אולי גם ננגן בשקט
שירים מהחיים
היא לא מרפה
זה לא נראה לי
שמע!!!
דבר עם בעלי!!!

הגבר לא הרפה גם הוא
שוב פתח בחקירה
מה באת לעשות?!
מריח כאן צרה
אני איבדתי את זה
התחלטי להמציא
תשמע זה סוג של בית זונות עונה
קטן אך יוקרתי

בהתחלה יגיעו נערים
אחרי זה נערות
אני מומחה לסדו
מציג לו תעודות
יהיו גם טנטרות בבקרים
ואורגיות קטנות
המחירים ממש טובים
מציע לנסות

הקול בצד שני נתקע לרגע
ופתאום
בקעה הצעקה
למי אתה חושב לעצמך
שומע עוף מכאן
יש לי כנרת כאן שגרה
כבר כמאת חצי שנה
אני אדם הגון
לא התקבלתההההההה

הלום רוחות בעיר של שד
עוזב את המלון
עוד לא הגעתי כבר לומד
שאין מקום לישון
עזבו לישון
לנשום בעיר הזאת זה לא דבר פשוט
מאז נדלקתי על פארקור
הלכתי לאיבוד

והשיר על מקום ההוא
נזכרתי בתקליט
הדליק לי משהו בלב
בלי קשר ללהיט
נורה מוזר ששם זה בלתי אפשרי
לצאת מהמלון
אל דזדמוניה שלי
לא תכנס היום

לא סתם הדרך למלון הרגישה ארוקה
במוח בלי הרמוניה
בבטן מועקה

***

לאחרונה במקום כספים
אני סופר ימים סבירים
אפילו אם זה אחד שבועי
אני מרגיש בו על טבעי

ימים סבירים זה משהו שפעם
עוד לא היתה לו חשיבות
היום הם כבר הפכו לטעם
שמטבל את הבדידות

סופר אותם ומקווה
שלא תהיה טעות
ובספירה שלי יהיה לפחות
אחד כזה
כדי לא למות

אז מה זה יום סביר רבותיי
בואו ננסה לראות
כשמנהל הבנק לא מתקשר
ויש חשק קל לחיות

כשהבטן לא כואבת
ויש כוח לעמוד
וכשקטפתי לך וורד
ולא כעסת לפחות

***

בחלומות שלי אני רוקד עם הרוח
בחלונות שלי אין נוף
גם כשהכול פתוח
אני מתפלל לך
רק קצת מצב רוח
ואתה במנוחה
לוחש לי
לנוע לנוע
ואני נע בלי עתיד מסודר
בלי סוף
אני נע מהיום למחר
בים העמוק הזה
בלי חוף
אין רחוק אין קרוב
למה באתי לכאן
לא ידוע
וזמן רק מגביר געגוע
געגוע לעיר לבנה
בלי חובות
בלי עונות
בלי מלחמה
השירים מנגינות
מגירה מגירה
מה זה טוב
מה זה רע
להתקרב לנכון
להתרחק מצרה
מוצא לא מוצא
מאבד צורה
לילה יום אשליה או שיגרה
רוקד עם הרוח בחלומות
לא נורא
לא נורא
סימה אומרת
היה יכול להיות רע
הרבה יותר רע.

***

חיים בטרוף.
את ששה לעוף
שורד בלצוף
בינתיים

ימים מטרידים
מודדים יחסים
תקוות במצב ביניים

את חיה מהר
אני מאחר
ולא תמיד מספר

את מה שבלב
וכמה כואב
אמרת
שזה יסתדר

בואי (לרקוד) איתי
בואי לידי
הראליטי הזה
כל כך מציאותי

לפתוח לכסות
זעם הרחובות
מבטיח לך אהובתי
מחר נסבול פחות
מחר נסבול פחות

בבוקר עוקץ
כבר לא מתלוצץ
וטוק שואו נוצץ
במגה אינץ

שרפתי חלום
ולך אבד יום
שדי מחשבה
עשו לינץ

כמה כישלונות,
כמה אכזבות
אם את גבר ממי?!?
קומי בואי נלך מכות

***

בואי נשיקות!!
בואי לאחות
להדביק בפס זהב
את כל החתיכות

בואי חלומות
בואי יקיצות
להדביק בפס זהב
את כל האכזבות

בואי נשיפות
בואי שאיפות
בואי להיגמר
בואי בואי להיכלות

מבטיח לך אהובתי
מחר נסבול פחות
מחר נסבול פחות.

***
בואי נשיקות!!
בואי לאחות
להדביק בפס זהב
את כל החתיכות

בואי חלומות
בואי יקיצות
להדביק בפס זהב
את כל האכזבות

בואי נשיפות
בואי שאיפות
בואי להיגמר
בואי בואי להיכלות

מבטיח לך אהובתי
מחר נסבול פחות
מחר נסבול פחות.

***
אין לך עם מי לשחק
תמיד כשבא
לפחות אחד
אתה מתעורר ושוב לרגע צוחק
כשהוא נעלם
אתה כל כך לבד.
אין לך עם מי לשחק
אנשים פוחדים להתחלק בזה
אין לך עם מי לשחק
בסופו של יום גם אתה כזה.
אין לך עם מי לשחק
ולכן אתה קונה חוויות
לשניה אחת
סוג של הבזק
בלי קניות כמו אלה
אין טעם לחיות.
אין לך עם מי לשחק
ולאט לאט מבינים יותר
שיש כאן הכול…..
העולם לא ריק
פשוט ללא המשחקים
נדנדה וחול.
אין לך עם מי לשחק
ואתה מפסיד
ונרדם במקום.
אין לך עם מי לשחק
מה יהיה מחר
אם כבר ככה היום
גם הפעם לא אנסה לסכם
פשוט מציין בפניכם….
סוג של עובדה
אין לכם עם מי לשחק
והולכים לישון
בעיר אבודה.

***

ראיון עם בנאדם פשוט

בשביל מה אתה חי?
בשביל הילדים
והעבודה?
להחזיק להחזיק
האהבה?
קצת,לפעמים
האמונה?
אני כבר לא מאמין

ומה עם עתיד?
לא ברור מעורפל
הילדים?
פתאום לא יודע לא קל
בינתיים מה?
בירה קצת ספורט
מתגלגל בדרכים
ואם תעצור?
יאבד פנים

אז יש כאן תכלית?
אני כבר לא מאמין
מה לעשות?
ילדים ילדים
ממשלה פוליטיקה?
דאגות פחדים
יש למה לצפות?
שבתות וחגים.

***

אני נוגע בשברי חלומות
נפרד מהם
אותם החלומות שירו פעם חצים
אל תוך לבבות של אנשים
אל תוך הלב
שלך
אני נוגע בשברי זיכרונות
נפרד מהם
אותם החלומות שהיו פעם בעלי חשיבות
פחדנו למות
היום זה פחות מטריד
מפעם
מוות זה כשאתה חי בלי חיים
חיים זה מי שפוחד מהמוות
אני שוכח מוסיקה
שוכח אותך
שוכח לחיות
זמזום באוזניים
פליקרים
אורות
מכוניות
מחיאות כפיים
2017
אני עדיין כאן
ממלמל
מזיז שפתיים

***

ביום שהמוסיקה נעלמה
הפסקתי לנשום
העיר הקפואה
הקץ לחלום

ביום שהמוסיקה נעלמה
רציתי פחות
פחות אהבה
פחות מחמאות

ולא ראיתי שקיעה
ולא חייכתי לאהובה
ולא תיפסתי על הר
לא אמרתי דבר

ביום שהמוסיקה נעלמה
לא האמנתי לאיש
אפשר בלעדי
גם בלי להרגיש

ביום שהמוסיקה נעלמה
לא קרה שום דבר
רק חיים אחרים ו
איש לא מאושר

ולא ראיתי שקיעה
ולא חייכתי לאהובה
ולא תיפסתי על הר
לא מלמלתי דבר

***
הגעתי ממקום
בו כבה הירח
והשמש שרפה
את כל החלומות
הגעתי משם
והיום אני בורח
שוכח לזכור
מה יכול להיות?!

הגעתי ממקום
בו חשכו השמיים
ואת לקחת את זה
עוד יותר כואב
אז לך תרד מהענן
כשאין לך כנפיים
ובדידות גדולה כל כך
עדיף להמשיך לרחף

רציתי שיהיה לך טוב
אבל שכחתי לאהוב
דאגתי שיהיה הכול
זה רק ענן כחול

את זוכרת
בימים לפני הוויזה
הלכנו יחפים בחוף
אבא ובת
בזמנים שלפני הטלוויזיה
בית פשוט
בקצה הרחוב

ואז בוקר קר אחד
רטוב ומעונן
שמעתי לחישה של ילד
הי איש!!!אתה שומע?!
זה ים כאן
הבן שלך
בבקשה תקום נו!!!
תתעורר!!
תרד מהענן.

***

אני יודע לעשות הכול
חוץ מלהיות מסופק
לגעת בשמיים
לדרוך על החול
לבלוע את הממתק.
אני יודע לראות ולשמוע
אם כי כל אחד שמוע ורואה
על פי עולמו
דבר אחד לא למדתי
לשמוח
וגם לסמוך על איש
אפילו הכי קרוב.
אני יודע לפגוע
יודע לנגוע
יודע לקחת
יודע להפגע
דבר אחד לא למדתי
לשמוח
וגם לסמוך לא יודע
חושש מהמגע.
ואת בנויה אחרת
את מקבלת
אותי ואת כל השאר
גם כשאני ככה
את נשארת
לא מבין למה
את זקוקה לאחד כמוני
לא מסופק…
לא אומר דבר
אפילו לא שר!!
במקומך הייתי יוצא מהבית
לנשום את השוני
לחייך ולבכות
וסף סוף
אולי גם לפגוש
מישהו מסופק
מישהו מאושר.

***

מילים מילים
מחשבות מחשבות
לפעמים באות
לפעמים עוזבות
שירים שירים
עם פזמון או בלי
צלילים תופים
מי אתה
מי אני
יום יום
שעה שעה
חלום חלום
גבר אשה
מחפשים את האמת
מחפשים תחושה
ארוחת בוקר
קוט׳ג
ביצה קשה
ובלי בושה
החדשות מלחמות
אי צדק
ורצון לחיות
מילים מילים
מנגינות מנגינות
ימי הולדת
ילדים מתנות
ילדים רעבים
ואין מסכנות
מסכים עיתונים
ים של דמעות
חגים שבתות
עורבים וחיות אחרות
בכפר בחלל
או בעיר הזאת
פחדים רכבות
חרוזים דאגות
חזירים תרנגולות
ליטופים מכות
צעקות שתיקות
לקבל לחקות
לחייך ולחיות
מוזה בלוזה
ריקוד עם חרבות
בערב מריבות
ואז

***

לא נרדם בלילות
להפסיד להמשיך
להתמיד
לקוות
כיכר החלונות
מדרכות רחובות
ים תאטרון
לוכדי החלומות
מי בא להרוס
מי בא לבנות
משקפיים
פוליטיקה
בית המשפט
אי צדק תלונות
בדידות מלון
שוב אתה לבד
מסכנות מחשבות
טלוויזיה מוות
לידה
אוניות
כלא חופש
מוניות פרייבט
אומץ
חוסר גבולות
דאגות דאגות
כסף
עשב
מכתבים למערכת
חשבוניות
הכי התחברתי
לים
אוניות

***

רציתי לדבר עם מישהו
ואיש לא שמע
הגעתי לכוכב בלי איש ההוא
כוכב בלי נשמה

מילים השפריצו ככה
בלי דינמיקה
בלי ‏‏‏ציפיה לכלום
בלי פניקה

אחרי ימים מספר
מצאתי את עצמי
מכניקה שבורה
סחוט ולא ‏טרי
חכם ולא בריא
בית בלי ראי
האם תשארי?!

ואת לא מדברת
את שוקעת בחלל
לרגע די בטוח כאן
לרגע די אומלל

הכאב הזה חי אותי
אני נותן לו את כל הסיבות
הכאב הזה הוא רווח נקי
של קיץ בלי אוויר
של עיר בלי אהבות
עיר ללא ‏עקבות

לפני שנעצמו עיניים מותשות
בלי משקפיים של תקווה
בלי כל העדשות
עברה כמו זיקית של אור
כמו רגע של בושה
המחשבה….
זה לא אני
שמשתוקק לאהבה
אני רק זה
שלא יודע את סודה
ולחלק ולאהוב אותך בנתיים
אבל עומד!!!
צועק!!!
לא מאושר

***

רציתי לדבר עם מישהו
ואיש לא שמע
הגעתי לכוכב בלי איש ההוא
כוכב בלי נשמה

מילים השפריצו ככה
בלי דינמיקה
בלי ‏‏‏ציפיה לכלום
בלי פניקה

אחרי ימים מספר
מצאתי את עצמי
מכניקה שבורה
סחוט ולא ‏טרי
חכם ולא בריא
בית בלי ראי
האם תשארי?!

ואת לא מדברת
את שוקעת בחלל
לרגע די בטוח כאן
לרגע די אומלל

הכאב הזה חי אותי
אני נותן לו את כל הסיבות
הכאב הזה הוא רווח נקי
של קיץ בלי אוויר
של עיר בלי אהבות
עיר ללא ‏עקבות

לפני שנעצמו עיניים מותשות
בלי משקפיים של תקווה
בלי כל העדשות
עברה כמו זיקית של אור
כמו רגע של בושה
המחשבה….
זה לא אני
שמשתוקק לאהבה
אני רק זה
שלא יודע את סודה
ולחלק ולאהוב אותך בנתיים
אבל עומד!!!
צועק!!!
לא מאושר

***

למה אי אפשר פשוט ככה?!
מוסיקה גרועה
החיים מתחת
עיר בלי אהבה
כלב בלי שמירה
למה להסתיר
ולמה פחד

למה אי אפשר פשוט ככה?!
את וגם אני
כבר לא ביחד
ככה זה בלי שום סיבה
או כל סיבה שבעולם
קיץ הלוהט הוא בן זונה
כשגשם נעלם

למה אי אפשר פשוט ככה?!
כסף שקונה הכול
ילדים בלי לאכול
רק רדיו שמנחם
והאוויר סמיך
הים המזוהם הזה
ואתם זורמים
מביך….

למה אי אפשר פשוט ככה?!
‏אקדח במכנסיים
ואת ממש לא נחה
עיר צמאה לווייד
קראייטיב בלי תחליט
שקרים של אוכל מהונדס
סוכרים כדורים וגרס

לא רוצים להרגיש
משוגע על הכביש
ופניקה על התרחיש
שיום אחד הנחש יכיש?!?
איזה קטע חנטריש
ומיסים….
שמכים פטיש פטיש פטיש

מחירי הנדלן בשחקים
האשה שננעלה מבפנים
ומיליון פרצופים משונים
רק פנים
בלי פנים
פנים בלי פנים.

***

בתחילת שנות התשעים הייתי
באמצע שנות העשרים שלי
בערך בן 27
כמו היום כתבתי והלחנתי המון שירים
הבדל היחידי שאז עשיתי את זה על טייפ ארבע ערוצים והיום
על מחשב
זהו אז היה לי מלא ארגזים עם המון קלטות בתוכם
והאמת שמרוב יצירה לא תמיד זכרתי את כל השירים ומה טוב?!
ואיפו כל דבר מונח
אחד משירים אלה היה גם השיר ״יש בי אהבה״
לא יודע למה אבל הרגשתי שיש
בלחן שלו איזה ניכוח מסוים של מוסיקה ים תיכונית
הצעתי את השיר לחבר וזמר מדהים ״שלומי שבת״
הקלטת חזרה לעוד איזה שנה לארגז
ואז הגיע עוד חבר יקר וסופר מוכשר שם טוב לוי ואמר:
״אני מחפש שירים לאלבום חדש של אריק״
יש לך משהו בשבילו
איזה אריק שאלתי ושפשפתי את האוזניים?!
אינשטיין?!
כן ענה שמי
התחלתי לחטט בארגז והשמעתי לו את השיר
היה שם בארגז גם את ״בגללך״
וככה מסרתי את שני שירים בהתרגשות לאריק
את המשיך אתם כבר יודעים
והיום כשאני שר את השיר הזה בהופעה
אני מספר לקהל שבזכות אריק
אני מרגיש שייך לארץ הזאת
למרות שלא נולדתי כאן
אריק היקר העניק לי ת.ז שבא כתוב:
״ארקדי! אתה אחד משלנו״.

***

בבקשה תחיי
אחרת לא יהיה לי טעם
גן עדן הוא שלך אצלי?!
נראה שאין סיכוי לשם

רוצה תפוז כתום מתוק?
רוצה סיפור שיפיל מצחוק?
רוצה שיפוצץ את הכוכבים ש?
מפריעים לישון!!!

בבקשה רק תנשמי
אני אף פעם לא ‏אנטוש
האהבה הגדולה שלי
תספיק לשנינו עד ראש

רוצה אוקינוס עם מפרס?
רוצה מאהוולים מפרס?
רוצה שיהרוג את השכנים ש?
שמפריעים לישון!!!!

רוצה את השמש
במקום נורה?
ארמון במקום דירה שכורה?
רוצה יזרוק את כל שירי?!
של אהבה

***

אנשים מנגנים רק כשיש כסף
מוסיקה ופוליטיקה הפכו לאינטרסים
ואני כאן
לא יכול להרים את הראש
מרוב אגרסיות
עשה חשבון מה על מה להגיד ואם יש שמקשיב
קוראים לזה דיפרסיה

אמהות מנגבות דמעה בלילה
מלחמות מיותרות ממשיכות
כל הלילה
ואני כאן לא עשה חשבון מה ‏כדאי
או לא כדאי לה
לעצמי
ולכל העולם
כולו
מה הוא בשבילי
מה אני בשבילו

לצאת: גם כשאין כבר לאן
לצאת: הים ירפא את הזמן
לצאת: אמת זה דבר מסוכן
לצאת:וכל משצודק הוא שקרן
לצאת:רק הזמן מרפא את הזמן

וככה אני יכול להמשיך בלי סוף
לדבר על מה שכואב
ועל קושי הזה לאהוב
פעם היינו קרוב
או לפחות יותר קרוב
פעם חלמתי על חופש
ושהוא מעבר לרחוב

הכי קל להתפלפל בשירים
לשקר על אהבה לא קיימת
לעשות מזה תמלוגים
לא שאני כזה ישר ולא צמא לתהילה
פשוט נמאס מהריקנות הזאת
והזיוף בעלילה

לצאת….

***

היפ הופ

באתי מהזבל
יש לי כסף כמו זבל
אני יכול לשרוף אותו
אני יכול לספר לכולם
שאני חי ככה
בין סבל לסבל
אות קיין אות אבל
אני חדור מטרה לאבד מטרה
ככה סתם בכל רגע נתון
העיניין נסתם
הטוב שהיה
רע!
הרע שכאן
בכלל לא נורה רע
כי באתי מהזבל
בין סבל לסבל
יש לי כסף כמו זבל
ואני משחק משחק מקדים
אני המלך במאדים
אני יפיל אותך מהרגליים
ביום הדין
פיף פאף
על תביט לי בעיניים
לא כל דבר אומר פעמיים…
רק מכסף כסף
מעשב לעשב
מזבל לזבל
מסבל לסבל
קין ואבל
זה כל המלל
זה כל המלל
אה שכחתי
תגבירו את לבל(ווליום )
חחח

***

דברי איתי עכשיו
אני מתגעגע
לרגעים קטנים
בהם הכול היה טיפה יותר
שמח
ולא פחדתי כל כך
מאהבה
ואת חייכת
הרבה יותר
ממה שאת היום צוחקת

דברי איתי
כמו פעם
שרצית אותי הרבה יותר
ולא עשית חשבון מכל דבר
בנאלי
יכולנו להעביר ימים שלמים
בלי שהראש
היה כל כך בולט
כמו בתקופה הזאת
במקום הלב

אין שום תחלית
בשירי אהבה
ואני לא מבין בה היום כמו שפעם
ובכל זאת כל לילה
לוחש אהובה
תחזרי
כבר לכאן
ונמצא את הטעם

אין מקום למילים
העתיד מעורפל
פלפונים
פוליטיקה, עונה דיגיטלית
ובכל זאת נזכר בילדה
כי ככה היית
ואהבת את הים
ולמדת אותי
כל מה שבא לך

דברי איתי עכשיו
בלי פחד בלי שעון
בלי סמס מיותר שמחריב את הקסם
ונלך לקולנוע
ונשרוף את היום
בלי אשמה
או לוז מתוכנן
בלי סדר או רצף

***

..דברי איתי
רק כמו שאת יכולת
בלי לעשות חשבון
בלי אזהרה
בלי חוק
ובלי השכל
סתם לחרוש את כל העיר
בלי מטרה
ואז ללחוש לך כשאת לא איתי
אני אפס

אין שום תחלית בשירי אהבה
ואני לא מבין בה היום
כמו שפעם
ובכל זאת כל לילה
מתפלל
אהובה!!!
תחזרי
הכול הסתדר
ונמצא את הטעם

אין מקום למילים
חכמות
נגמר האביב
פלפונים
פוליטיקה, עונה דיגיטלית
ובכל זאת נזכר בילדה
כי ככה היית
ואהבת את הים
ולמדת אותי
כל מה שבא לך
דברי איתי ‏מסמטאות העיר
בכל סימן או שיר
בכל שפה שבא לך
דחוף דברי איתי
אני לא כזה עשיר
יתן לך את הכול
תאמיני לי
מכל הלב נשבע לך

דברי איתי
בלי עיקובים של זמן
בלי הבטחות לשווא
בלי סימנים של פחד
אבל דברי איתי
דברי ממש עכשיו
אני כל כך צריך‏
כל כך זקוק ליחד

***

אני ממשיך את הזמן שלך
לוקח אותו לעוד מרחק
וזאת משימה לא פשוטה
בטח היתה רוצה אותי שמח
ולא מנותק
אני ממשיך מאיפו שהפסקת
ומקווה להגיע למקום הנכון
מעניין מה היתה
במה עסקת
היית משרת או אדון?!
אני לוקח אותך לים
מראה לך את נוף חלומי
היום אני פה מחר אני שם
תמיד תשאר איתי
ואז כש יגיע הרגע
יומיים לפני הסוף
יעביר אותך הלאה למישהו קרוב
בכדי הפעם יוכל לאהוב.

***

אנשים בגדו בי היום
מכרו אותי בשקל
לילה יום
לילה יום
המשכתי ללכת

כעבור דקה
התפכחתי פתאום
זה היה חלום
רע
רוסיה
סתיו
שלכת

נקודת התחלה
בדידות
מוסיקה
מחפש אהבה
ממשיך
ללכת

בחלום שלי אני מתלונן
לא מסנן
זמר מפורסם מכין לי
אוכל
לא טעים לי
מישהי בא לחבק
לא נעים לי
בחלום שלי אני מוותר
זה משליך על הכול
על היום יום
מעדיף חיים
פשוטים
כאן ועכשיו
ולא בחלום

***

היה לי חלום עם המון בסים
מוסיקה צהובה
ואולי עתיד
לקחתי את האיש שעכשיו בלי אמא
והכרתי לו משהו
שכל כך רציתי
אני, להכיר תמיד.
לא היה בזה שום נימה של עצב
לא כאב ולא זעם
רק המון אנשים רוקדים.
והלכתי איתו יד ביד כמו פעם
כמו שלא היום….
כמו שרק ילדים יכולים.

***

מחשבות מלוכלכות
שוב לא הצלחתי
לשחרר את המושכות
‏לקרוא לגשם
לנשק אותך במצח
להוציא את כלב
אני מודה שנפלתי
בפעם האלף
אבודים ברחובות
שטופי מוח
מניפולציות זולות
שתו את הכוח
פוחדים לגשת
לא עושים טובות
אני זוכר הפתחות
לא קיימתי
ואיך ששכחתי
‏לבכות
לחקות
לא הצלחתי
לא שם וגם
לא בעיר הזאת
נפלתי לממתקים
בלי מוסיקה
בלי חלומות
ורק יורה מילים
מפזר תקוות
עננים
דאגות
בעצם
מחקתי את הרצף
חגים שבתות
בלי קצב
לא שם
גם לא בעיר הזאת
לעצור את המחשבות
לקרוא לגשם
לנשק לך במצח
לבכות
אם רק היה לי
קצת חשק
לקום וללכת
לפחות איזה כוח קטן
לקום
לנסות

***

מה זה לעשות ראפ
זה לבנות ביט
ולעוף נץ
מעריצות יפות
כסף וכל השיט
נעליים בגדים
יהלום נוצץ
ולהיט אחר להיט אחר להיט
מתפוצץ

מה זה לעשות ראפ
זה ארנק שמן
מסיבות פרועות
אנשים בלי עיר
אנשים בלי אור

מה זה?

***

כל אדם בשלב מסוים בחיים
מגיע לצומת
בו כל הפואטיקה
כל התרופות
השירים
והיין לא עוזרים.
ואז עליו להחליט
מה באמת הוא צריך לעשות.

***

זה הזכיר לי כמה חלומות מנופצים
זה הזכיר לי אהבה שורטת בלי ניסים
חוץ מזה גם לא היה לי כל כך מה להגיד
כל הלילה לא ישנתי בגלל התגלית

שם הבנתי שרובנו לא מיוחדים
כל היום רוצים ליטוף ולעקוף פחדים
מי יותר חכם, יפה יותר ומי עשיר
מה שמשותף לכל זה

מחוברים
באיזה חבל דק
לכולם אותם דברים
הכול אותו משחק
יום רודף יום
הכוח נשחק
בתוך מאבק
לא מסופק
לא מסופק

זה הזכיר לי איך קפאתי, מתתי מחום
והיום שבו עמדתי מעל תהום
המילים שנזרקו ללא חמלה פתאום
הנכון ולא נכון
ומה נכון ולא נכון
החלום, הגוף, הנפש, נשיקות, תשוקות
לכולם אותן האכזבות והתקוות
זה הזכיר לי כמה חלומות מנופצים
והזכיר לי אהבה שורטת בלי ניסים

מחוברים!!!
באיזה חבל דק
כולם אותם דברים
הכול אותו משחק
יום רודף יום
בתוך מאבק
הכוח שנשחק
לא מסופק
לא מסופק

***

הים נוגע בך לאט
ואת צוחקת
ומחזירה לו אהבה מחוף אל חוף
את מצחיקה
ושובבה
את לא נרדמת
ובלילות רוצים אותך
יותר קרוב

את עמוסה
את אופנתית
ללא מסגרת
שובה את הלב לכל משה סביב
את כל כך יחידה
ומסתורית
את קצת אחרת
את ליידי
את מלכה
את תל אביב

והעולם הוא עבד לרגלייך
האנשים באים מכל חלקי תבל
מסונורים מהניצוץ שבעיניך
כי את העיר
הכי יפה בישראל

ואין לך קץ
התוכניות סביבך
הן רק החלו
ויש לך הפתעות לכל עונה
לקיץ ואביב
את אין סופית
באמת!!!
את כל כך נהדרת
תשארי לנצח צעירה
ילדונת
תל אביב.

***

מתוך הערפל המשוגע
נסדק איזה חושיך
יוצא קרן אור

אני לא כל כך מבין
ואולי לא אדע
מי הפושע
ומי הגיבור

אמנת חזק
ואז הפה שלך נסתם
כאילו קפאת בלעת חול

מתי כבר בכית לאחרונה
חיבקת חזק
צחקת בקול

יורק אש יורק דם
הפסקת לחלום
להתבייש
להיות בנאדם

בולע תמימות
לועס את הרגש
וכל זה רק מאתמול
ממש לא מזמן
ליל אמש
רק ליל אמש

הגשם לא מזיז לאדמה
הלב לא נשבר
וכבר לא נרטב הגוף

איבדנו כיוון
שחכנו בכלל
בשביל מה
למדנו לגעת
לעוף

יש חדרים
בהם נעולים הזכרונות
צבעי האביב
והאהבה

***

החדר שלנו היום
ללא חלונות
רק חושיך מעיק
ואין סימני
יציאה!!!

יורק אש יורק דם
הפסקת לחלום
להתבייש
להיות בנאדם
בולע תמימות
לועס את הרגש
הכול קרה רק אתמול
ממש לא מזמן
ליל אמש
רק ליל אמש

***

לאמיר ז"ל

מי אני להבין מה קרה כאן
מסתכל מהצד
מתנשף בכבדות
לבסוף בכל זאת נכנעת
וטבעת בים של בדידות

הוא חיבק אותך חזק
כשהגעת
לא שיחרר את ידיו
פחד שתמות
ובכל זאת עזבת נסעת
וטבעת בים העצבות

בלילות כשבכית ידעתי
שכולנו כל כך דומים
גם אני לא מבין למה באתי
לא ברור לי לאיפה הולכים

והיית אחר ונשארת
והותרת שמים וחוב
לפני סתיו אחרון שוב חזרת
לאהוב

והבית יתום ופצוע
הקירות זועקים
מבקשים
שתחזור
הים בלע אותך מתוך געגוע
כדי לשמור אותך לעצמו

בלילות כשבכית ידעתי
שכולנו בכל זאת דומים
גם אני לא מבין למה באתי
לא יודע לאן ממשיכים

והיית אחר ונשארת
והותרת שמים וחוף
לפני סתיו אחרון
שוב חזרת
כדי לומר
הפעם זה סוף.

***

אני מרושת
מחובר כמו שצריך
כל המשפחה גולשים
אפילו
הסבתא בתהליך

כל יום אני שם
פוסע מותש
מתפלל מצפה
למשהו טוב
משהו חדש
משוטט במגרש
לא מוצא שקט
בואו נראה
מה חדש
משומש

בעצם

יש כאן הכול
אקדחים וכנפיים
נעליים בזול
וגם זוג משמיים
שמחפש זוג נוסף
לגעת בסף
בעוד שנה
בעוד שנתיים
הכול
אור
וסדום
כתבי יד
והייתי גיבור
שהפסיד את הנצח
וראיתי טרור
אהבה
מלחמה
ורצח
שקר
אמת
שפתיים
ושמות
של המון רחובות
בגבעתיים
ובעיר הזאת

***

בקיצור אני מרושת
חי ברשת
ומאז כבר שכחתי
פשטות מסוימת
בעצם
היא נעלמה מחיי
כי חשה נואשת

בדרך להופעה כשיצאתי ממעלית
פגשתי שכן שחי לידי כבר שנתיים
אמרנו שלום אבל חשתי בפנים
שזה סוג של שלום כזה בלי תחליט
ושאין
כמו השכנים במרחב וירטואלי

אתה לא חייב להם כלום
והם לא לך
הכול כל כך צפוי
נוח וקל
אז למה בכל זאת
דקות לפני השינה
בודד
ועצוב קצת
ריק
ודל

אני מרושת
מרושש

***

אתה בולע ונבלע
בים גדול של בהלה
שלעולם לא התמלא
אתה קונה
אתה מוכר
גם את קונה
ואף יותר
אתה קובע
מאחר
אובססיה של להספיק
לאן תגיע אין אפיק
אתה טועם
אתה יורק
אתה רושם
אתה מוחק
ולעולם לא מסתפק
בסוף היום
וכך נהוג
הרצון מוחק את התענוג
כמו איזה חור בנשמה
לא כסף
גם לא הצלחה
ושום דבר לא ממלא
אז מה אתה עוד מתפלא?!
רצון מוחק את שמחה
ולא עוזר גם המיתוג
אתא בולע ונבלה
וכך כתוב
וכך נהוג
מילוי מוחק את התענוג

***

כותב מילים לפי מקצב מסוים
וזה לא הכי פשוט אבל ככה
מאז שהבנתי שהעולם
נעלם
אני מנסה להיות ישיר
ולעקוף את הפחד
כותב הרבא בעיקר על עצמי
כי זה הכי נוח הכי מוכר וידוע
לאחרונה כבר פחות שואל
ופחות מבין
פחות מתעסק בגעגוע

כותב מילים על המצב מסוים
המצב הזה שאליו הגעתי
הפכתי אדיש לכאב
מריר ו מופנם
האמת שאפשר לגלות
אפטי

כותב מכוחותי האחרונים
כי על מה כבר נשאר לכתוב כאן בעצם
על צדק שלא מתקרב
על הרעים וטובים?!
מרגיש לי ממש מיותר
אפילו פתטי

עלייך שכחתי לכתוב
האהבה בחופשה
היא נחה בחדר ההוא שפעם
ידענו
רחוק מעצמי לא יכול כבר לכתוב
מקרוב
טעינו
פשענו

כותב ככה סתם בלי שום מטרה
ואין כבר תקווה שהשיר ישפיע
בעצם הכול כבר נכתב
ואין טוב
ואין רע
הגענו לכאן
ואין מי שיושיע

***

חושך- זה חוסר קשר בינינו
אור- זה להרגיש את כולם
דאגה- זה איך נצא מעצמנו
מעולם בודד אל עולם נעלם.

ריק- זה להיות מ
לא בעצמך
תפילה- זה לבקש עם לב שבור
לבד אי אפשר לעשות תנועה
לחיות בלי חברים- זה להיות סגור

לאהוב זה קל
אם אתה במעגל
כל פעם שמגיע גל
תפוס אותו בידיים.
לאהוב זה קל
לא צריך להיות לבד
בוא קרוב למעגל
נשלב ידיים

פחד- זה קור שמקפיא את הלב
יופי- זה רגש בלי מילים
קשר- זה חום שממיס כאב
חבר- הוא גשר על מים סוערים

אושר- זה כשכולם מאושרים
עצוב- זה להשאיר מאחור
שקר- הוא ארמון שיישטף בגלים
אמת- היא קשר שאי אפשר לשבור

לאהוב זה קל
אם אתה במעגל
כל פעם שמגיע גל
תפוס אותו בידיים.
לאהוב זה קל
לא צריך להיות לבד
בוא קרוב למעגל
נשלב ידיים.

***

אני בוכה
בוכה על הכול
עלי ועליך
על העולם הגדול
על זה ששום דבר בו
לא השתנה מאתמול
רק יותר פיתוים
ופחות לסבול

אני בוכה
על מה שאבד
או כשמשמוצאים כבר
זורקים מיד
עליך עלי
על הארנק הדועך
וגם על האיש העשיר
שכבר לא מחייך

בוכה על התום
שנמס בשחקים
בוכה על אטום
שמחק אנשים
בוכה על מחשב
שגנב לי את הילדה
וכבר לא מתחשב
בשום תרוץ או עובדה

אני בוכה על העיר
שהפכה בודדה
בוכה על השיר
שאיש לא שמע
בוכה על עצמי
כי זה תמיד הכי קרוב
לא רוצה להשאר
לא רוצה לעזוב

בוכה על תום
שנמס בשחקים
בוכה על אטום
שימחק אנשים
בוכה על הפלפון
שגנב לי ילדה
ולא מעניין לי
בשום עבודה

***

בוכה על היער שנשרף
בצפון וגם בירושלים
על הזקנים שחוטפים כאפה
ואיש לא מושיט ידים
על מאיר בנאי שנפתר
והמדינה לא נעצרה לאיזה חצי יום
לא מדבר על יומיים
על החלום הכתום על שלום
ששייך לשוליים
בוכה על החייל שנפצע
גם אני הייתי שם איזה שנה
או שנתיים
בוכה פעם ביום
ולפעמים בוכה פעמיים

***

אין לי שעות שקטות איתך
אני כל הזמן עף
את כל הזמן עפה
אין לי מקום נכון איתך
אני שוב לא נרדם
ואת לא נחה

אין לי חיוך לחלק איתך
אני כל הזמן עף
את כל הזמן עפה
אין לנו עיר
ומשהו בך
הופך אותי כך
הופך אותך ככה

***

חיי ג׳וק

נולד במשפחה גדולה
כ17 אחים
היתה לו גם אחות קטנה
ג׳וקה עם נמשים

אמם היתה אשה גדולה
כמו שאומרים אמינו
קראה לנמשה קטנה
פרת משה רבינו

חיים היו נורה סבירים
שרידי מזון קפה נמס
עד שביום אחד סגריר
הגיע מרסס

האבא ג׳וקוס מנוסה
שריון למוד קרבות
זעק!!!מתחת למכסה
סיכוי חזק לשרוד

אנחנו חזקים לחשה
אימם כולה דמעות
נכון אישרה הנמשה
נשרוד מאמא
נשרוד

הקרב מראש היה עבוד
מבהלה קפאתי
ריסוס השמיד את המשפחה
אני שרדתי
אפטי

***

חיי ג׳וק

נולד במשפחה גדולה
כ17 אחים
היתה לו גם אחות קטנה
ג׳וקה עם נמשים

אמם היתה אשה גדולה
כמו שאומרים אמינו
קראה לנמשה קטנה
פרת משה רבינו

חיים היו נורה סבירים
שרידי מזון קפה נמס
עד שביום אחד סגריר
הגיע מרסס

האבא ג׳וקוס מנוסה
שריון למוד קרבות
זעק!!!מתחת למכסה
סיכוי חזק לשרוד

אנחנו חזקים לחשה
אימם כולה דמעות
נכון אישרה הנמשה
נשרוד מאמא
נשרוד

הקרב מראש היה עבוד
מבהלה קפאתי
ריסוס השמיד את המשפחה
אני שרדתי
אפטי

***

לאחרונה אני כותב בלי השראה
בלי אהבה גדולה להאחז בה
כותב הרבה כותב בלי מטרה
בלי שמץ קל על איך זה יגמר כאן

כותב בלי סוף כותב ללא תשוקה
בלי התחלה החדשה המקובלת
כותב הכול כותב ללא בושה
את גם כבר לא עונה ולא שואלת

כותב טיפה אותך אך בעיקר אותי
זה בטח בא לומר שאני שקוע
כותב על לא חשוב כותב על מהותי
על תאמינו לכתיבה של איש פצוע.

***

חלמתי חלום ריק
על אור שנחלש מול החושך
החושך היה צודק
שלט בהכול
מרוב שהיו לו את כל הזכויות
לקחת ממני את האושר
ואני רק רציתי לחיות
עוד דקה אבודה
עם כל הקושי
חלמתי חלום די עמום
מזל שהצלחתי לקום
לקום זה בעצם להנצל
מסוף מאין סוף או מערפל

***

חסר לי בית, חסר לי עץ
חסר לי עוגן, חסר לי בית
כי הביסים המתוקים הקטנים
הם אלה שהרסו לי
מזל שיש ים בעיר הזאת
רק שם אני מצליח לנשום
חסר לי בית
חסר לי עץ
חסר לי שורש
חסר לי אותי
כי הנשיקות המזויפות שלך
לקחו אותי הצידה
מזל שיש ים בעיר הזאת
רק כאן אני מצליח לנשום
חסר לי בית, חסר לי cash
חסר לי פחד, חסר לי כוח
כי המלחמות של כולם
הם לא המלחמות שלי
מזל שיש ים ועדיין
יש ים

***

אתמול עפה נעלמה לי ציפור
שגידלתי מגיל שבע ימים
וזה שבר אותי האובדן
היום היא חזרה
וזה החיים הדברים נעלמים
וכואבים אבל אז פתאום הם חוזרים ויש טוב והכול טוב
אז יחזרו המסיבות
כי אנשים חייבים לפרוק מתח וכאב במקום הלא פשוט בו אנו חיים
ואני תאמינו או לא ממש אוהב את זה כשאתם שמחים רוקדים
ואני לא עצוב כמו שחשבתם
ואני בעד השמחה הזאת

***

אני כל זמן נופל מהמיטה
וזה לא עינין של הכאב או המכה
זה רק נראה בא להזכיר
שבי ובך
שהחיים פח אהובתי
החיים פח
אני לא מוצא את התשובה אהובתי
אבל יותר מכל
מבין
שהחיים חידה
באמת חידה אהובתי
ופחד הגדול
עכשיו כשנעלמו
כבר כל הסימני קריאה
נותרתי בלי תשובות
לכן כבר לא עונה לאיש
בלי לציפיה לכלום
בלי שאלות אהובתי
בלי שאלות.

***

מוסיקה לא ממלא אותי יותר
כשאני חוזר הביתה
אני שוכח בכלל שאני משורר
והופך לכלב
כלב לא כלבלב
זה פי אלף מכל מה שלא חלמתי
להרגיש
כלפייך
כלפי הילדים
ובעיקר המוסיקה
לא ממלא אותי יותר
אולי בגלל שהיא לא מזיזה יותר
לאף אחד
או בגלל שמוסיקה שלי לא מזיזה
וגם בגלל שהיא נחסמת איך שם בתחנות הרוח
שפעם היה להם שם אחר
תחנות הרדיו
היתה צריך לעלות רק על דבר אחד
התדר הנכון
והיום אבד התדר
אבדה הקליטה
ומי צריך קליטה
אם לא קולטים אותך
אפילו שיש כבר מוסיקה
ולא קולטים אותך
ובטהובן ובך
ולא משנה כבר מי אתה
סנדלר רופא טבח
לא קולטים אותך
אתה שומעעעעעעע?
אין קליטה
אין תדר
אין מילים
אין סדר
אין אהבה
אין מוסיקה
אין מילוי
יש רדיו טלוויזיה עיתון דהוי
והמון דיבורים על משהו
שאין בו צורך
מדברים מדברים
אבל איש לא מקשיב

***

ואיפו שהו שם מחקה בחוסר סובלנות אש גדולה
אש שורפת
אש שתנקה את הכול
ולא תשאיר פירור
אפילו לא את השקט
והים הגדול
והתקווה מאתמול
והמון חול
מוסיקה לא ממלא אותי
אתה שומע?!
הלו?!
שומע?!
אני לא יכול אתה עונה בשקט
מסכים עושה עם העיינים
גם אני לא יכול
אף אחד לא יכול
אז שמשהו ישחרר אותה
היא מתה לצאת
לפרוש את הכנפיים
לשרוף את הכול.

***

העיר שלך נראת לי משונה
הכול בה זר ומה שלא בטוח
שיש מקום בה לאחד מהשכונה
שעוד נחנק מתום או געגוע

בעיר שלך יש בית עם גינה
וילדים אולי שלושה רצים באושר
ולאחד כמוני מושג כמו ״משפחה״
זה משהו שנאמר בקושי

אז אני יחלוף מול העיר שלך
כמו אחד שיש לו מטרה או דרך
אחרי זה בלילות כמו שיכור ‏אצרח
אצלי תמיד זה איכשהו בערך

בעיר שלך נרות בליל שבת
וריח תבשילים מבית האמא
אצלי חדר שינה זה עיר מקלט
ומטושטש ממחשבות קדימה

אני חושש מרחובות שקטים
שלווה הזאת עוד מעלה בי פחד
לכן מהר חולף לצד בתים
ומקומות בהם מזמן היינו יחד

אז אני יחלוף מול העיר שלך
כמו אחד שיש לו מטרה או דרך
אחרי זה בלילות כמו שיכור ‏אצרח
אצלי תמיד, זה איכשהו בערך.

***

עייף מלרצות את השטן
גם השטן עצמו עייף ממני
הקשר שלנו התחיל מזמן מזמן
כאשר אמרתי פעם ראשונה
״מסכים״ במקום אינני
במעורפל זוכר איך הוא בקש טובה
אני צריך ממך זיוף קטן
למען איזה אושר
שאלתי מה יצא לי?!
״מזומן״ ענה וגם נוחות כזאת שלווה
בלתי נסבלת
סוג של קושי.
שטן לא מחלק לך חמצן
אצלו עובדים תמיד24/7
מאז לחצנו יד איבדתי
את הזמן
ובהירות של נוף
גם התנתקתי מהטבע.
לרגע כאן קורה
ציטוט מיומנו
טמטום והכזבות
ניתוק ‏ועיוורון וזעם
זה לא ממש נעים
לחיות למענו
אין לילה אין אוויר
אין טעם.

***

זה לא שהעולם השתגע
אני לרגע פיכח
אין חדש תחת ירח
הרוע חוגג
הטוב גוסס
לפעמים הוא מעט מתווכח

אנשים יורים בילדים
מילים לא משנות דבר
כדור טוב מוחק את הפחדים
ג״וינט טוב מוחק את העבר

טלוויזיה מוכרת אשליה
אשליה קונה זמן
זמן נעלם ברגע
ואני מאבד עינין

זה לא שהעולם….
זמרים תחרות רכילות
שדיים פוליטיקה עבדות
פיסבוק פלפונים
אופניים חשמליות
עיתון מבזבז נייר
על חדשות הישנות

אני מאבד את הפחד
את את הסובלנות
אין יותר ספסלים
בהם איזה זוג יחד
עושה רומנטיקה
נעלמת האומנות

תאטרון נחמה לזקנים
ספרים זיכרון משוגע
אין תקליטים
להקות
בקרוב יעלמו הדבורים
שירים מזויפים
פזמונים סוג זין
תם צימאון למגע

***

דוגמניות גוססות מרעב
הקולנוע ירוד
אמריקה
רוסיה אלימה
וודקה
מעבד כיוון

היפ הופ
עושה הרבה כסף
משורר אמיתי
מדבר לעצמו
דילן לא הלך לקבל נובל
מיליון רעבים
תעודת עניות
טוב נסחפתי עם דעתנות
כאילו אכפת לי

דור חדש
בקרוב אמות
איש לא יזכור אותי
שום דבר מיוחד
כמו שאיתי
כך גם בלעדי
בהתחלה קצת תבכי
ותשארי לבד

זה לא שהעולם…..

***

אין בסיפור הזה טובים
אין בסיפור הזה רעים
זה פשוט סיפור בלתי אפשרי
ואולי מעט אכזרי

לאומת הסיפור שאינו נגמר
זה נגמר
והפעם נגמר סופי
מה שטיפה עצוב
שנשאר טעם מר
של חושיך ועצב קיצי

המדריך יחזור להדריך במתנס
ילדים ימשיכו לשרוד
החיוך מדי פעם אולי יכתים
איזה פינה בחדרם בחדרו

תיאטרון יעשה מאמץ להצדיק
את הסיבה לקיום
ואני שוב אחפש איזה אפיק של אור
ביום שיצליח לקום

אין בסיפור הזה חמלה
אין אהבה נקיה
ובמגרש חניה
חללית בלי כנפיים
ובמקום חלום ליל קיץ
חלום של אתמול
ושמש
וחול

***

שאלות לבורא עולם

אתה רואה אותי?!
אני באמת שואל האם אתה רואה אותי?!
אתה מקשיב?!
אתה מחשיב אותי?!
שומע לי?!

לאחרונה
אני ממש רוצה לפגוש אותך
אתה אותי?!
אני לא מכיר אותך
אני יודע מדברים עליך
מספרים אותך
לומדים אותך
אתה שומע לי?!

אני מרגיש כל כך לבד
ולא מסכים לכלום
האם אתה בכלל
האם אתה בהיר?!
האם אתה ‏‏אטום?!
אני לוחש לך
אתה מבין?!
אני פוחד לצעוק
או לבקש טובה
אני לא מכיר אותך!!!!!

אולי כבר תתגלה?!
ותספר לי מה?
ותוותר לי קצת
ותרחם עלי
אני לבד עכשיו
ולא מרגיש דבר
אני ממש בלי כלום
ממש בלי אף אחד

***

תראה!!!
אני נגמר
אני צריך אותך!
אף פעם לא אמרתי ש…
אני צריך אותך
אף פעם לא דרשתי
וזה כל כך ‏מבוכה

זה כל כך בלי שמיכה
וכך כך בלי תמיכה
אני רוצה אותך
אתה רואה אותי?
אתה שומע לי?!
אני רוצה אותך!!!

גם אתך בכלל זה ככה
גם אתך כבר לא קרוב
כי בתוך הלב הפחד
כי בחוץ כאילו טוב

את מזמן לא מתקשרת
ואני שוכח גם
אלוהים ‏ביים כאן סרט
את האור
אני השחקן.

***

חסר לי הרעש
שאתת מביאה איתך
איתך זה כבר כל הבית
ילדים והמטבח

חסר לי הקושי הזה
לחלק איתך
לבד כאן בקושי בקושי
נושם מנגן או נח

חסר לי עיניים שלך
ידיים סולחת
על חיוך כבר לא מדבר
בלעדיו אין דרך לחיות

חסר לי וויכוח על כסף
והרבא הוראות למחר
חסר לי בכלל כל הרצף
וחוץ מזה רע כאן וקר

חסר לי תלונות על הקושי
אפילו המשפט הזה ״הכול בגללך״
לבד כאן בקושי בקושי
מצאתי סדין ו‏ ‏שמיכה

יכולתי לומר בפשוט
אין כלום בלעדייך אין עיר
מבין כשאת כאן
מוצא את עצמי
ואת גרביים
ושקט
ויפי ושיר.

***

למה בנית לך שעשוע
למה הפכת אותי למשחק
למה פשוט לא המשכת לנוע
במקום לגרום לי למאבק

למה שרפו אותי בשמך
למה אתה וכסף זה ברית
למה כל יום מהפכה
למה שנים לא מצאנו תחליט

אם זה אתה באמת תן תשובה
רוב השירים סימני שאלה
בלי לסבך תגיד לנו למה???
והכי חשוב תסביר
בשביל מה??

בעיר הזאת ששמע בועה
נזכר שוכח אהבה

היתה לי יארה
שרה יערה
מצאתי אהבה
פשוטה ונקיה
שם בשדה ירוק
שמיים צבע תכלת
שמעתי קל מתוק
אלי עמד בדלת
היתה לי יארה
שרה יערה

***

ילד

הייתי מתעוררפץ מהמיטה
ויאלה לחצר
נוגס מהתפוח
נרטב ממטרה
נושם אויר מלוח
ורץ בלי מטרה

***

קיוויתי
שרק נקרע החוט
אולי עוד לא נגמר בכלל
אולי זאת רק טעות
עמוק בתוך הבטן
אני לא חושש למות
אם יש דבר מפחיד באמת
זה חיים…. בתוך
אולי כי כבר אבדה לנו הדרך

***

בלאק הגדול

חשף את כל השבר
בלאק הגדול האם נשרוד לבד
בלאק הדול על פני מסך הקשר
כל כך שמרנו על זכויות הפרט

וזוהי התמונה עכשיו
עולם עצר מלכת
כתבתי לחבר ולא היתה תשובה
עייף מלהוביל מלהוכיח משלכת
נראה שגם אצלו שולטת עלטה

וזה הרגיש כאילו הולך לבוא אסון
זה ווירוס הבדידות
משבר הקשר הראשון

בלאק הגדול…….
חשף את כל השבר
בלק הגדול כבר לא נשרוד לבד
בלק הגדול על פני מסך הקשר
כל כך קדשנו את צנעת הפרט

***

מסעדות פשוטות

אנשים מסובכים בחוץ חיוך
בוכים ביפנים בתים של פעם
הכי יקר מאבדים את הטעם
מאבדים עיניין
עירוני, כפרי
לא יוצאים מבתים
חוששים ממגע
ולכן מאוננים

אהבה וירטואלית ואין עננים
שמש שורפת גשום מבפנים
לא רוצים להוכיח שום אמת
רק להרוויח רק לא לתת

נרדמים בקושי קמים מכל שטות
כשמגיע הלילה רוצים למות

***

אמרת שהשמש שוקעת כאן מהר
אז תאמין חבר שבשבילך היא תשאר
עוד קצת
או בעצם כמה שצריך
שום דבר לא קבוע כאן
חבר הכול הפיך
יש לך מוסיקה בגוף
ומילים בנשמה
לא צריך הרבא בכדי לעוף
אולי רק טיפה אמונה
אמונה באיזה אדם
רצוי במשהו חי
לא באבן או ברחוב
ולא צריך תנאי
ולא צריך תנאי

ועוד טיפה היא תישאר
והחיוך לא ייגמר
החלומות שלך כמו חול
כמו ים שמתמזג בלי קול
זה יום חדש
כבר לא אתמול
כאב חולף
הוא לא נשאר
יש מחר
יש מחר

***

האדם לכוד בתוך עצמו.

הלואי שיכולתי לטעום את מה שאת טועמת
והייתי רואה תמונה שאת רואה
הלואי שהייתי מבין על מה את מדברת
אבל אני חסום לכוד בתוך בועה

אם הייתי חש דרך קצה אצבעותיך
וממשש כמוך מעומק האהבה
ואז מריח פרח דרך נחירייך
אבל אני חסום לכוד בתוך בועה

אם הייתי מקשיב דרך אוזנייך
הייתי שומע שירים של אמת
דרכי רואה רק סימנים על שפתייך
בשביל להבין אותך חייב לפוצץ ולצאת

5חושים אנושיים
אבל אני חיה
במקום אותך רואה אותי
שכחתי מה היה.

***

כבר 14יום לא כתבתי
הכאב השתלט ושיתק
הוא הפריד ביני לכל מה שחלמתי
בטח זה שלמעלה צוחק

כבר 14 לא אכלתי
קצת ירד והרבה עוד נשאר
מקווה שהפעם ילמד, שהבנתי
מה חשוב ומה מיותר

כבר 14 יום לא אהבתי
והאמת שהרבה יותר
מקווה לחלק את כל מה שקבלתי
לא עוזב לא מוותר.

***

בראת חושך
בראת אור
בראת מקל
בראת כפתור
בראת אותי
בלילה של קור
אחר כך נתת לי
את הזכות לבחור
ועכשיו אני כאן
מנסה לעצור
לא מצליח לגעת
לא מצליח לקשור
לא מצליח לקחת
ולא לקבל
לא מצליח ביחד
לבד גם סובל
לא מצליח לראות
לחבר לפרק
לא מצליח לשתוק
להתאפק
לא מצליח אתך
לא מצליח איתי
בראת עולם
לא באמת אמיתי!

***

פזמון אפשרי

ובכלות החושים כולם
נפלנו ריקים מבושה
ועיניך פגשו את עיני
ולחשנו תפילה חדשה

בתום סערת לילותי
ביקשתי מתוך החולשה
שפתיך נשקו לשפתי
ולחשנו תפילה חדשה

וגם השיר משופר

***

ביום שנמאס לאהוב
האובך כיסה את העיר
והמון זועם יצא לרחוב
הרעש כיבה את השיר

הגשם סרב לבוא
הפחד כרסם בתוכי
הרודן שלח את צבאו
חיילים פלשו אל האי…

ביום שהפסקת לדאוג
אפסה התקווה מליבי
ולא יכולתי יותר להרוג
את הצער האין סופי

והים נצבע באדום
והיופי נזרק לכלבים
ושמעתי אותך בחלום
מדבר אלי, בלי מילים…

ביום כשנשבר מלבכות
לגעת בחום ללטף
הושטנו ידייים ריקות
בלי כוונות בלי כאב

להקות ציפורים אבודות
התפזרו בשמיים שחורים
ושמעתי אותך מרחוק
מדבר אלי, בלי מילים…

***

הוא היה מכור להכול
אלייך
לים הגדול
לגרס ולאלכוהול
כל הזמן סיפר על אתמול
הוא היה רוקד כמו בשיר
לא סגור על עצמו
לא עשיר
בלי בית
ובלי אוויר
ודיבר ודיבר
ראש בקיר

הוא היה כל כך לבדו
אי אפשר היה לעצור
אי אפשר היה לעזור
הוא ידע הכול על הקור
על הבית עם גג הדולף
על אמא שלא תחזור
על אבא שהשאיר כאב
והיה מתפוצץ מצחוק
וכעס כשדיבר על החוק

והייתי אומר תקשיב
הוא עשה עם הראש
אבל לא
מי רוצה לעזור
לא יכול לעצור

מספרים הוא נסע רחוק
יום אחד פשוט ככה
מספרים שהפסיק להשתמש
כבר לא פוחד מהפחד
הוא מוקף המון אהבה
ומאוד מאוד מרוצה
השמועה אומרת
שהוא הצלחה גדולה
כמו שתמיד היה רוצה

***
..
אף אחד לא סם לב?!
משהו נעלם!!
אפילו רעש אחר עכשיו
לא כזה ששורף
משהו נעלם
ואף אחד לא סם לב?!
זה בקטן כזה
בקצה השפתיים
בין מבטים
בין כל הערוצים החדשים
בין כל מלאים וחסרי בית
בין כל השפע ועצי הזית
גם הצער הוא לא כמו פעם
וזאת לא נוסטלגיה אנשים
זאת בסך הכול שאלה מה הטעם?
אף אחד לא סם לב?!
משהו נעלם
אפילו הסתיו
אין חלום אין צבע
אף אחד לא סם לב?!
הילד ההוא כבר מגיל שבע
כל היום במחשב
על מה הוא חושב
מה הוא שכח או הפסיד
אין סבלנות לקרוא
לשמוע מוסיקה
והוא מדקלם
משעמם
משעמם

אף אחד לא סם לב
שנעלמה התקווה
לשלום לשלם לפשטות
מתחזקים הכוחות
של שנאה ופחדים
כדורים חדשים
מנסים לדכא
מחשבות
חלומות אבודים
בדידות
אף אחד לא סם לב?!
כמה הכול משתנה
אף אחד לא צועק
תעצרו!!!
או לפחות תשאירו טיפה
של משהו שלא יחזור
שאולי יעזור לאהוב
לראות נכון
אבל אף אחד לא רואה
אף אחד לא סם לב?!
אף אחד לא סם לב

***

אמא
או למה אתה מזיע?!?

את הסיפור המדויק שלה אף פעם
לא הבנתי
או אולי לא רציתי
אם אבא היה היה צריך להגיע בשמונה בערב
בשמונה ועשרה
הייתה מתיישבת מולי
הייתי בן 4 אולי5
ופשוט אומרת
הוא לא יחזור
הוא בטוח נדרס
הייתי יושב ורועד לידה
ומאמין לכל פקינג מילה שלה
אימה שרדה לבד מכל שש אחים ואחיות
שלה
כולם מתו מרעב
אמה שלה סבתה שמאוד אהבתי
זה מה שאני זוכר
סחבה עליה תינוקת מתה כמה ימים
עד שהחליטה לספר
ולקבור אותה
אמה הפכה לסכיזופרנית מהחיים
והדביקה אותי במחלה
שונא אנשים נעלמי
לא עונים
כועסים
עבדה כמו חמור
כל החיים נסתה להחליף את האהבה
בעבודה
בישול
ממנה למדתי
חקלעית
החזיקה את כל הבית הכפרי הזה עליה
כל האוכל היה ממה שגדלה בחצר די גדולה

***

פירות
יקרות
ארנבות
חזירים
בזכותה מכיר את ריח האדמה
לעומק
הוא
אבא
לא היה הרבא בבית
אחרי העבודה נהג לחתוך לאחותו
היא היתה נרדמת בסלון
זה היה מביא לו סייף
היה חופר לה את המוח על זה
ממש
עד עומק הכאב
את כל הצרות שהיו עם שלושת הילדים
היה מפיל עליה
את אשמה שהוא אלכוהוליסט
את אשמה שהוא לא לומד
את הכול את
על עצמו לא היה לוקח אפס אחריות
ילדים נטושים לא לוקחים אחריות
זוכר בקרית ים על עדן החלון
גידלה אגבניות
זה כל כך היה חסר לה כאן בישראל
האדמה הזאת
זה גם חלק משמעותי מזה שמתה מוקדם
שתקה הרבה
לא סיפרה יותר מדי
הוא
אבא גם סתם לה את הפה
הסתיר אותה
בעיקר אם היה לה איזה רצון להביע קצת אהבה הכי הלחיץ אותו
היה מתעצבן
מזה גם אמר
כאן אתה לא תהיה חולה
פעם יחסית כבר מפורסם חזרתי מפריז
הבאתי לה מעיל יקר כזה טוב
מה?!
אתה אוהב אותי?
שאלה פתאום פעם רשאונה בחייה
בטח אוהב
עניתי

***

היא התפרצה בבכי
הוא
אבא
כל כך לא איפשר לה לאהוב בחופשיות
הוא
והחיים שלה
זוכר
אחרי הופעה מול עשר אלף איש
ביפו
לילות לבנים
מתקשר עליה ושואל
נו?!?
אמא
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!? שאלה
אמא שואל שוב
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!
אמא!!!!!!!!!!!
אבל איך היה?!?
אבל למה אתה מזיע?!
מיואש וכואב
עונה לה…
חם אמא
היה מאוד
חם

***

בוקר טוב כיתה א

הזיכרון מעורפל
ככה זה עם דברים
שאתה לא רוצה לזכור
זוכר דחפו אותי לשם
ונעלו את השער מאחורי
לא זוכר מי היה איתי
אמא אבא?!
פשוט כאילו דוחפים אותך לבור שחור
סך הכול כיתה א
מה כבר יכול ליהיות?!
במבט לאחור
כלא
סבל
אלימות
אפס חברים
בדידות
סשה
ילד בן שבע
צולע
אין לו קול
הוא כבר עישן
את כל מה נתן היה לעשן
מתאפס על גב של נער בן 16
משחרר פקודה
כך אותי הביתה
והבית רחוק
הנער בן 16 לא מתווכח
פוחד
כולם מפחדים מסשה
בעיקר בגלל האחים הגדולים שלו
ששבו מכלא לא מזמן
זנות
מחלות מין
השפלות
זוכר שניים נכנסים עם חלוק לבן
מוציאים שני כלי נחושת
נצים
או רופאי שינים
ילד!

***

פתח את הפה
מחפשים אם יש חור
אם מוציאים
דוחפים את השפיץ עמוק בפנים
אל תוך עצב
זץ של כאב מחריד
מחריש אוזניים
למי שיש כזה חור
חייב לצאת החוצה
בחוץ ניידת עם רופא
עליו חלוק עם מלא כתמי דם
לא יודע איך אבל איך שהו תמיד
ברחתי מזה
בגיל שלושים כבר כל חלק עליון של הפה
בלי שינים
גם לא למדו לצחצח
חיינו לבד
בכיתה שלי אנדריי
ילד מפחיד ספורטיוי כזה
חכם במתמטיקה
בלי קשר פעם דפק מכות רצח
לבולדוג
מורה למתמטיקה
המורה פחד ממנו
לא התלונן לאף אחד
היה לא חיוך של שחקן קולנוע
ממש משהו שרמנטי כובש כזה
לאנדריי הזה
היה מחבב אותי
מצד שני נהג להשפיל
בכלל אהב להרביץ לחלשים
פיזית לא הייתי חלש
במוח תמיד פחדתי
לשחרר את החיה
ללכת עד הסוף
לדפוק איזה אבן בראש של מישהו
והם היו כאלה בלי מחסום
יום אחד בהפסקה בין שיעורים
כיפף לי את כף היד עד שקרעתי ברך
בפניו
הבנות מה צד צחקו
שנאתי אותו
את אנדריי הזה

***

יום אחד כאן בישראל
שכבר אף מניאק לא יזכיר לי את הסיוט
הזה
עובר בכיכר דיזנגוף
רואה את החיוך של השחקן הסדיסט
נתקע מולי
אנדריי?
מה אתה עושה כאן?
הוא לא יהודי
איך בכלל הגיע לכאן
עונה לי באותה שלווה של ימים ההם
בבית הספר
רצחתי איזה ארבעה אנשים
אני עובר כאן בדרך לאמריקה
את הפצוע האחרון סיפר
בא לגמור בבית חולים בלילה
לא היה לי קשר עם אלוהים
גם היום בקושי
אבל אז בזאת נפלט לי
אלוהים!!!
למה שלחת לי את החרא הזה שוב?!
הוא ניסה לסחות ממני כסף
למזלי באמת לא היה לי
יום אחד נעלם
לאמריקה

***

מליון מתיים אלף ₪
או כוכב האהבה
..
הצלחה של חדר משלי היתה גדולה
אלפי עותקים עולמות מלאים
מוזר היה לי איך דבר כזה אישי
דיבר לאנשים
למדתי לשבת לבד עם פסנתר
מול הקהל
הרבה בזכות לואי להב מפיק מורה דרך
יצאתי סולו כמו שאומרים
הטיפול הפסיכולוגי חילחל לכל העצמות
התחלתי לכתוב את כוכב האהבה
מבחינת תקציב הדם עלה לי לראש
השתוללתי
לא ויתרתי על אף פרט
מפיק חבר היה המשקיע
אחרי שהוציא מכיסו כ800אלף₪
בא אלי יום אחד עם דמעות בעיניים
ארקדי אני חייב את הכסף בחזרה
מה קרה שאלתי
אני מאוהב עוזב הכול ענה
נוסע אחריה לתאילנד
זוכר את עצמי שוכב בהתקף חרדה
במשרד של הד ארצי להחזיר למאיר את הכסף החזירו לו
אני המשכתי באובססיה על האלבום
אחד המגלומנים שעשיתי בחיים
השורש של האלבום זה איפו שהו
שיחות עם מרים הפסיכולוגית
על הילדות בעיקר
למשל יום אחד באתי אליה וסיפרתי שביום הולדת של מיכה
קניתי לו מערכת סטריאו משוכללת
ואז סיפרתי לה שאבא שלי אין לו בעיה גדולה לחלק חומר
הרבא יותר קשה לא לחבק לאהוב
ושמדי פעם הוא הביא לי לא מעט תכשיטים
ושגם לי יד קלה בחומר
ושאת רובם (תכשיטים)חילקתי לחברים
בפנים ציפיתי לאהבה
זוכר שהיא אמרה לי במקום לחלק לאנשים תכשיטים
או מערכות סטריאו
קטוף להם פרח
כך נולד השיר הזה ״אהבה רשאונה״

***

בערך בגיל שמונה לואיס התאהב לראשונה
לאהבה שלו קראו מדונה, קראו לה, מלכה
הם ישבו יחד על אותו ספסל הלימודים
לואיס היה מת מפחד כשהיא הביטה לו בפנים

היא היתה שמה את רגליה על ברכיו וצוחקת, לואיס היה במבוכה
והיתה באויר תחושה שעוד מעט ונמחקת בו הנשימה האחרונה
וכשהיה לה יומולדת, לואיס היה מגזים ועושה שטויות
כי מכל הילדים בכיתה המתנות שלו היו הכי יקרות.

לואיס זאת לא אהבה אמיתי
הניצוץ הזה יהפוך לאש וישרוף אותך אם תצית
אבל לואיס שכח את עצמו והמשיך, בשבילה להכול הוא היה מוכן
עד שציפורניה חדרו לליבו ושרטו אותו להרבה זמן.

ובכן יום אחד היה לה יומולדת
ולואיס התרגש והתלבש והתרגש והתלבש הוא התרגש והתלבש
אחרי צילצולו הנבוך בדלת הוא שמע את קולה האלוהי "לואיס, תכנס"
הוא נכנס פנימה וזכה לחיוך אוהב, לואיס לא ידע מה לעשות
הוא רק שמע את קולה ואת קולה של אמה
"הוא לואיס לואיס איזה מתנות, לואיס, איזה מתנות.."
אחרי שהתה כבר הגיע וגם המנה האחרונה,
מלכה אמרה במפתיע בואו נצא לגינה, היא אמרה, בואו נצא לגינה, בואו נצא לגינה, היא אמרה, במפתיע.
אוו.. מלכה וכל החברה את לואיס שכחו,
מלכה וכל החברה בלי לואיס שיחקו…
וכך נגמרה ללואיס האהבה הראשונה נגמרה ללואיס
והוא הלך מבוייש אל ביתו, שמעבר לפינה
ולואיס פוחד עכשיו (אוי מה זה פוחד), פוחד מאהבה…

לואיס זאת לא אהבה אמיתי
הניצוץ הזה יהפוך לאש וישרוף אותך אם תצית
אבל לואיס שכח את עצמו והמשיך, בשבילה להכול הוא היה מוכן
עד שציפורניה חדרו לליבו ושרטו אותו להרבה זמן.

האלבום לא הפך לאיזה להיט
הוא יצאה על רקע שינוים
במוסיקה ישראלית
הרדיו התחיל לאבד סובלנות
למוסיקה
למזלי הוא מחר עשרים אלף
והחזיר את הוצאות שלו לפחות

***

יש לי חדר משלי
או תקנה בית
..
כשהלהקה התפרקה
גרתי כבר כמה חודשים עם סימה
הגל של החרדה עדיין רחף באוויר
פחדתי מהכול מלאהוב אותה
מלהצליח להנות לחיות
הכירה לי את מצפה שלם בים המלח
התחלתי לברוח לשם מדי פעם
אלה היו גם חודשים ראשונים אצל מרים
הפסיכולוגיות
פתחנו מלא דברים
הייתי מוצף חרדות וכעסים
זוכר שבאותה תקופה באתי לסופש בקרית ים
אבל הרגשתי כזאת זרות פחד וכעס
שהתחלתי לדמיין שאני ממש חונק אותם את ההורים
כעבור שעה חתחתי חזרה לתל אביב
שש שנים מאותו היום לא התקרבתי לבית הזה
שנאתי אותם ומצד שני דאגתי לאמא
הייתי כל כך חרד לה
בכל אופן הים המלח הזה
פתאום נסעתי לשם לבד לאיזה חודש
השארתי את סימה בתל אביב
איזה יופי אמרתי לעצמי הנה פתרון
אני בים המלח היא שם שקט יחסי
כל בוקר הייתי עולה על איזה הר דופק
צרחה
מתחיל את היום צלצלתי למרים שמח
לספר לה שמצאתי פתרון
היא אמרה לי מבחינתי לא יפגש איתך יותר
אם ההחלטה שלך לברוח
לא משתפת פעולה עם זה
חזרתי הייתי מבולבל
התחלתי לרשום כל מני רשומים
קוטלר מנהל שלי אז
״הינו ממש חברים טובים״
בא לביקור לים המלח
ראה על הרצפה כל מני דפים של שירים
מפוזרים סתם ככה התחיל לקראו
בלדה על איש שהחליף את הירח
מרוב אהבתי צובר בשקט
יש לי חדר משלי
ארקדי עכשיו אתה חוזר איתי
נכנס לאולפן להקליט אלבום שמעתי לו

***

חזרתי לתל אביב
המרדות המשיכו
הייתי נוסע לאולפן באופניים
מקליט
פתאום זה היה שונה
בלי אובססיות
בלי סמים
חרדות
איזה מין חרא הייתי אומר לעצמי
חוץ מי זה מי ירצה את הסיפורים האלה
כל כך אישיים
חדר משלי יצא לרדיו
מלא השמעות
לא הייתי מחובר
זה עבר לידי
פעם רשאונה התגלגלתי לאיזה רב מקובל ברחוב שלומו המלך
לא ידעתי איך זה מה לי ולרבנים
נו ספר אמר לי מה מדאיג אותך?
אמרתי לו לא יודע יש לי חרדות
היו לי המון אכזבות מנשים
ועכשיו יש לי מישהי שאני ממש אוהב
אבל פוחד ששוב יהיה לא טוב
תקנה בית אמר
אבל החרדות?!
תקנה בית
אבל מה עם סימה?!
תקנה בית
אבל אבל
שמיל מנכל של הד ארצי החזיק את האלבום ״חדר משלי״
תוך כדי שהוא שואל אותי
רואה את המוצר הזה?
רואה?! זה לא ימכור עותק !!!
כמו איזה כלב נגוע בכלבת עוד שניה ינשך טעה
האלבום מחר איזה מאה אלף עותקים
זוכר שהיה חורף
עמדתי לפני מעבר חציה
ומישהי עם מטריה נצמדה אלי
תתחמם איתי אמרה
כמו שאני מתחממת עם השירים שלך
בבית התחלטי לחפש בית לקניה
מצאתי בגבעתיים
קוטלר חתם לי ערבות
בתור חבר חדר משלי זה גם אלבום שלו.

***

מזיק פסיכיאטר הביתה
עזרה נפשית רשאונה
שואל אותו
תגיד מגרס יכול להיות דבר כזה?
מה קרה לך מגרס אנשים רצים
ערומים ברחובות
התחלתי לספר על הבחורה שחייתי איתה אז
קלטתי כאס עצום עליה
שתעוף לי מהפרצוף
מיכה נכנס לביקור קצר
צועק לו
תגיד לה שתעוף
שומע
תגיד לה שתעוף
היא עפה
עדיף ככה לבד
רועד יושן על הרצפה
מגיע לטיפול פסיכולוגי
מרים
אשה יקרה
שינתה לי את החיים
בפגישה רשאונה בקשה שיחקה לה
במרפסת
קומה עשירית
אמרתי אין מצב
פוחד ממחשבה לקפוץ
שמה אותי בחדר של הילד שלה
מלא צעצועים
מרגיע
מתחילה הפגישה
עם מי באת?שאלה
יש מישהו למטה
כן עניתי עם חבר
תבקש ממנו שיעלה רוצה להגיד לו
משהו
מיכה נכנס
מרים אומרת מיכה!!!
ארקדי עובר משהו לא פשוט אבל אם תהיה לצידו איזה שבוע עשרה ימים
זה יעבור לאט לאט
שעה אחרי הדבר הזה מיכה נעלם
היה גדול עליו
זוכר שבאחד מהימים ההם
אמר לקוזו הבסיסט
אולי נאשפז אותו?!
ילד נטוש ממשיך לטוש

***

ככה זה אנחנו
אז כעסתי
היום מבין
סולח
בכל אופן משהו השתנה
רזיתי
סבלתי אבל נראתי ממש טוב
בהופעות הייתי מתקרב לקהל
ירד על ברקיים נוגע בהם
זה השאיר את הלהקה מאחור
משהו בפנים היה קרוב פתאום להצלחה
הם לא הרגישו כמוני
בשיא ההצלחה וכסף התפרקנו

***

אני תוך כדי שהוא מצביע עלי
אני גר אצלו ענה
בוקר למחרת לא היה דומה לשום דבר
הילד שבא מרוסיה ליכול לעבור מטר
כל הזמן שרים לי מאחורי הגב
הירקון זורם…
מפורסם בין לילה
האסירים בכל הבתי כלא חולים על השיר
קמים איתו בבוקר לסיבוב בחצר
רדיו חונק לו את הצורה
שיר השנה עשרות השמעות ביום
יצאתי ממלון החיים
שכרתי דירה קטנה בגורדון
ממש פיצי
אבל ״יש לי חדר משלי״
יום אחד פותח מזכירה אלקטרונית
שומע קול הזוי ומפחיד שר לי:
מלנכולי יה מניאק מזדיין בתחת
אני בא עם רובה צייד ומפוצץ לך את המוח
זה היה מפחיד ממש
המטריד התיישב עלי לאיזה חודש וחצי
כבר לא ידעתי מה עושים
היה ממש חולה בראש
שילטון החוק לא דיבר אלי
לא ידעתי לפנות למשטרה
יום אחד מיכה בדיוג בא לבקר עם חבר
שלו משה
המטריד בדיוג צילצל
עליתי שוב קבלתי רצף קללות והפחדות
מיכה התחיל לעשות קולות של מכשיר קשר משטרתי
עלינו עליו
עלינו עליו
״המעריץ״נעלם
מלנכולי שיר מאוד משמעותי בכל הקשור למי זה ארקדי ומיכה
מאוד משמעותי
לפני כמה שנים נתקלתי באשת לילה
מסטולית באחד הפינות חשוכות של העיר
היא קפצה עלי בחיבוקים ואהבה
ארקדי! חולה עליך כפארה
אבל למה זונות לים למה?
לא התכוונתי אליך עניתי לה
בבישנות מדובר בזונות אחרות
לא בך

***

היתה תחרות בעיר הנוער הלכנו ברגל
יצאנו מוקדם
הלכנו בחום
לא היה כסף
זכינו מקום רשאון
משהו זז
אני כותב שירים עם הרבא צרחות
זקוק לך
רוצה לחזור
אימצנו שחקן שיכור אסיר לשעבר
שרגא הרפז
כש היה פיקח היה נחמד
אחרי שתיה היה חרא בנאדם
זורק לנו את כל הבדים
מקומה השלישית
מיכה עבד איש תחזוקה של הבית
יעקוב בעל בית אהב אותנו
לי הוא קרה דני-ארקדי
היה לו קשה עם הקטע הרוסי
נתן לי שם עיברי בלי לשאול אתי
זרמתי איתו
יום אחד צצה לי מנגינה בראש
מיכה היה בשיא עבודות בניין
אני הייתי בחופש נגנתי בחדר
מדי פעם מיכה התגנב והוסיף עוד שורה
״מלנכולי על הגג״
אני חרמן לסיים
יעקוב צועק ״מיכה איפו אתה?!״
בסוף היום השיר היה מוכן
מיכה לקח השראה משרגא
שבאמת היה עולה על הגג כשהיה שיכור
אני מפול מקארטני שכל כך אהבתי אז
זוכר שבאוטובוס בדרך לשטיפה של כילים ״בחזרה לטבע״
חייכתי לעצמי
ידעתי בפנים שהשיר הזה יפתח לנו שער
הייתי בטוח בזה
הקלטת הגיע ליאיר נצני מנכל של הד ארצי אז
יום אחד באמצע שטיפת כילים במסעדה
מקבל טלפון
מי כבר מתקשר אלי?!
שואל את עצמי
בצד השני של הקו יאיר נצני
שלום ארקדי!
שלום עונה בשקט ומבוכה
חבר טוב אמר לי תקשיב לקלטת הזאת עוד פעם
הקשבתי
והחלטתי ללכת על זה

***

ללכת על מה?
שאלתי
לעשות לכם אלבום
הייתי בשוק
הנה זה סוף סוף קורה
מה שקפץ לי לראש….
הליכה ארוקה לרמת גן
בלי כסף בקושי מים בבקבוק מסריח
הגענו
שואלים
סליחה כאן זה הד ארצי?!
הפקידה בוחנת אותנו מכף רגל עד ראש
וחצי גיחוך עונה
לא!!!
זה לא כאן
אנו משפילים מבט למטה
מקפלים את הזנב והולכים
ועכשיו כולי רטוב מהכילים של ״חזרה לטבע״
יאיר ניצני רוצה לעשות לנו אלבום?!
הד ארצי?!?
זה לא פה😜😊😝🤘🏻😍😍😍

***

גיטרה

מת לעשות איתו הרמוניה ביחד
המורה לספורט קורא לנו לפני שאתם
נכנסים לנגן
יש כאן כמה פלטות של זכוכית
תעבירו אותם פנימה
זה לא לילדים עבר לי בראש
הייתי אולי בן 12
אחד הפלטות נתקעה לי בשפה העליונה
יורד המון דם
זין
לא מוותר על ההרמוניה
חייבים לנגן יחד
מלקק את הדם בלשון
אבל מנגנים
איזה כייף תענוג אין סופי
בגיל 12מוצא את עצמי בשני להקות
אחת של סטודנטים לחקלאות בני עשרים ו
בתור קלידן/אורגניסט
שניה להקת נהגי מוניות בני שלושים
כבסיסט
הגעתי למצב שבו הייתי חייב להחליט עם מי אני הולך
נפלתי על כפילות בין התאריכים
עד עכשיו זוכר בחור מבוגר כבן 30פלוס
נגרר אחרי וכמאת בוכה אליק אליק
על תדפוק לנו ברז
הייתי אכזר לאומנות כבר אז
בחרתי באלה מפקולטה החקלאית היו מגניבים יותר צעירים וכו
הרחוב אלים בטרוף
מישהי חצי ערומה מקיאה באיזה בית
נתוש מרירה זכוכיות מהפה שלה
ערמת זקנים מצביעים אליה וצועקים תמותי!!!
לא נזמין לך אמבולנס
בבית לא מתקלחים אין תנעים לזה
הולכים לסאונה ציבורית
זוכר עם אבא אחרי הסאונה
יושב בקיוסק מסריח שבתוך מבנה הסאונה
שותה קבאס סוג של בירה שחורה רוסית
פתאום נצב מעלינו מישהו עם גרון חתוך
חור ענק ממש

***

משפריץ עלי דם כמו בסרטים של טרנטינו
מושיט יד לעברי ככה לפחות הרגשתי אז
ומחרחר
תצילו אותי
בבקשה
תצילו אותי
אבא לא מסביר כלום
תופס אותי חזק ביד ואומר לי:
בוא נלך
נגרר אחריו בתוך שתיקה רועמת
אם הזמן גיליתי שחתך על הספה נשאר
לנצח
והכי מוזר שלפול מקרטני יש אותו סימן
של חתך
על אותה השפה

***

לא חוזר ללבנון….או
כבר מת לנגן

אחרי שנה וחצי בלבנון
הגדוד חזר ארץ
קבלתי אישור לעבור למטבח
למי שמכיר את הסידור
זה שבוע שבוע
שבוע בבסיס
שבוע בבית
יותר זמן למוסיקה
מהר מאוד הפכתי לטבח מבוקש
עבודה של חמור
הגיע חייל חדש
דוד בן לולו
עבריין עם תעודות
שבוע שוכב במיטה
לא עושה כלום
בשבוע שני יוצע הבית
לא סתם נזכר בו
דוד מזכיר לי את הבריוני רוסיה
שעדיין בתוך הראש
הרסר מטבח טרבלסי בא מהעיר של דוד
מפוחד ממנו אש
דויד!!!
היה אומר בקול של כוסית
בזמן
שעלינו צרח כמו מניאק
אולי בכל זאת תגיע למטבח
אפילו סתם
ככה
לכמה דקות
תשטוף איזה צלחת אחת
דוד היה מסובב את הגב
ונרדם
החיים במגדל העמק
החלו להיות מעניינים
הרבה יצירה מוסיקה כתיבה
משפחה ממש

ואז מודיעים לי בגדוד
אתה חוזר ללבנון
כשהייתי שם לא חשבתי על פחד
עשיתי שנה וחצי
נתתי כל שיכולתי
אבל עכשיו
יש מה להפסיד
כבר לקראת סוף השרות
בבסיס בפנים הארץ
עכשיו אומר לעצמי
לא חוזר ללבנון
מת מפחד מחזרה לשם
מספר למיכה
זוכר כמו עכשיו
שבת חמש בערב
מיכה אומר יש לי רעיון!!!
נשרוף לך את כף היד
תקבל גימלים
תישאר כאן
הם כבר יצאו לשם
ולא תחזור ללבנון
או קי שואל
איך שורפים?!
אני מדליק את הגז
ואתא בא וכאילו נשען בטעות
מיד נסים את היד בקערה עם מים
מתחילים
מנסה להישען בטעות
לא מצליח
פוחד
צחוקים
הזיה באוויר
מיקי הגיטריסט גם היה
ואז עלה רעיון לא זוכר של מי
ניקח קופסה של ראשי גפרורים
נשים לך ביד את כולה
ונדליק
סבבה אומר בואו נלך על זה
שמים ביד קופסה של ראשי
מדליקים
דופק את הצרחה של החיים
כאב פסיכי
מנסה להעיף את זה ממני
מאוחר
זה כבר בוער

ממש עיניין של כמה שניות
והיד שלי הופכת לבלון ענקי
עכשיו הולכים לקצין העיר
להוציא גימלים
הפקידה בקבלה שואלת
מה בדיוק קרה
תפסתי ידית של מחבת חמה
לא היה לי מושג שהיתה חמה
קבלתי שבוע של גימלים
אין לבנון
בדרך חזרה לדירה במגדל העמק
מחייך למרות הכאב
האצבעות עדיין קצת זזות
חייב להגיע לפסנתר
ליצור
לחיות עוד שבוע
מגיע
מנגן
שוכח את הכאב

***

סע ״אני אגיע״

כעס הוא רע
הוא סוגר את המוסיקה באוזניים
הוא גם פוצע את הלב
ואז מגיע השוקולד
מפלצת הסוכר היא תרופה לכעס
היא יכולה לתשטש אותו
ואפילו להשכיח
אבל לא למחוק

עבדתי בסעדה אצל נתן
היה לו סרטן בגרון
חרחר מילים לפעמים שיחרר חיוך
היה אדם טוב
קרית ים
אחרי הצבע
12 שעות משמרת
משש בערב
עד שש בבוקר
התעוררתי גמור
בערך שלוש בצוהורים
חייב לבטל יש לי משהו לעשות
בבית אין טלפון
הולך לטלפון ציבורי בשכונה
מתקשר ל144
היא עונה
יש לכם טלפון של ״מפגש נעמן״
המסעדה של נתן
אין לי על מה לרשום
היא מתחילה להגיד 04 777
פתאום מגיע משהו דפוק
״צינגיס״ קוראים לו עבריין
משוגע
מפחיד
בלי שיניים
מתחיל ללחוש לי באוזן מספרים אחרים
עכשיו באמת אין סיכוי שאזכור
מחזיר את השפופרת למקום
מביא לו פיצוץ לפנים מדביק לו הראש
לתא טלפון

***

הוא תופס את הצד בו חטף ממני בומבה
ומתחיל לשאול בסוג של מנטרה
לי נתת כפאה?
לי נתת כפאה?
לי נתת כפאה?
מהצד השני של הרחוב
רצים עוד שניים
שלושתם קבקזים דפוקים בראש
מתחילה קטטה
אני רק מגן על הפנים
סיבוך
חותף אבן ענקית בגב
איך שהו מפרידים ביננו
מאשפז את עצמי לשבוע בקרית אתה
אצל מיקי הגיטריסט של נטאשה
חבול כולי
אבא
אמא
לא מספר להם
אין שם למי לספר
מתחילים לתכנן עזיבה לתל אביב
אין מה לעשות עם מוסיקה שלנו
בקריות
מיכה מסכים
אומר לי סע אני אגיע
גם קוזו ומיקי מסכימים
מבקש מאיזה ידיד 250₪
מגיע לתל אביב
המתווך שואל למה באת לכאן
עונה לו
לעשות מוסיקה
שמע!!! הוא אומר
זאת עיר קטנה
אח אתה באמת טוב
תוך כמה חודשים כולם ידעו אליך
האמת היא שצדק
שכרתי בית לשנה
נתתי 250₪לחודש רשאון
הולך לחפש את ההמשך
אבא לימד אותי פעם פעולה מאוד פשוטה בצורפות
לשייף את הטבעות

***

מוצא עבודה באלנבי
אצל כאופמן
משייף ומלטש טבעות
מרוויח טוב
700₪
במחשבה לאחור האבא הזה בכל זאת
נתן כמה דברים
מסתובב לבד אחרי עבודה
העיר הכניסה אותי לשוק
שנות השמונים
תל אביב אחרי קרית ים נראת כמו
נוי יורק אחרי חיים במערה
פנקיסטים
בחורות מוזרות
הרבא סקס באוויר
המוח מגלגל מוסיקה
מילים חדשות
עד הרגע הזה כלל לא שרתי
מיכה היה הסולן
אני מלמלתי לו בפלצת רעיונות של שירים
שירים שלי לפני תל אביב
עדינים
רכים
המון אקורדים מתוחכמים
העיר הזאת זרקה אותי לי רעש בראש
פנק רוק גל חדש וגם הסיגנון הישן
הכול התערבב לאיזה סגנון חדש של שירים
לקחתי כמה שעות באיזה אולפן ביתי
להקליט כמה סקיצות חדשות
זוכר את השתיקה מוזרה של מיכה
לאחר השמיע, שמע ארקדי
אני לא יכול לשיר את זה אמר
אתה צריך לשיר את השירים אלה בעצמך
ככה התחלתי גם לשיר בלהקה
בנתיים קלטתי שאני חודשים לבד
בתל אביב וכל הפתחות של החברים
להגיע לא מתממש
מצלצל למיכה הוא עונה לי בקול שבור
אני לא בא ארקדי נשאר ביוקנעם
לעזור לאבא שלי בקיוסק אבל אמרת לי סע!!!
אני אגיע בסוף בא וגם החברה באו
התחלנו להופיע במועדונים באלנבי עם שירים החדשים

***

כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
או תפוח אחד

מהר מאוד בגלל חוסר משפחה של
אליק
מיכה הפך לסוג של חבר אבא כזה
אליק היה מתייעץ איתו כמאת על הכול
על מתי להסגיר את עצמו לכלא צבאי אחרי שניהם הבריזו למען איזו שהי הופעה חשובה
ועד מה יגיד למישה האבא הביולוגי
כל עוד שאהבתו של אליק למוסיקה גדלה
הבית של הורים הפך בלתי נסבל
מוסיקאי!!!היה נוהג מישה להגיד אליק
אין סיכוי שיצאה ממך מוסיקאי
מה זה מוסיקאי שלא יודע תווים?!?
אין דבר כזה
אבל כאן בישראל כש אליק הלך לנסות
ללמוד מוסיקה
הוא ישמיע לה כמה יצירות משלו
אחרי כמה דקות של נגינה
המורה הסתכלה על אליק בסוג של מבוכה
ואמרה:
תשמע!!!
לצערי אני ממש לא מבינה במוסיקה כזאת
אז אגב מוסיקה של אליק היתה סופר מורכבת
סוג של אוונגרד קלסי
רווי הרמוניה שהתחלפה מהר ומוזר
אני לא מבינה
אבל למעלה בחיפה ישנו איזה פרופסור
למוסיקה שאתה חייב לפגוש
דבר עם הורים שלך
ותגיד להם שזאת המלצתי
הוא זוכר שישבו הסולן נדמה שגם דודה
רעייה היתה
הם התחילו לגחך פרופסור?!?
איזה שטויות
שום פרופסור
אליק לא היה מספיק מפותח מנטלית
בכדי לכעוס או משהו
פשוט הנושא ירד מהפרק
אז ברור שמיכה שגם פתח את ליבו
וגם היה סופר מוכשר
החליף לאליק את כל מה שמוגדר הורים לאותה תקופה
אז שכבר היו בתחילת הצבע והקשר עם הוריו של אליק נקרא לחתיכות

***

בא מיכה ואמר כשעיניו נצצו
בוא איתי למגדל העמק!
לא הססתי לרגע
ונפתח עולם חדש
עולם באמת שחברותו מחליפות הורים
סיגריה רשאונה
חשיש
הרבה חשיש
הרואין סינתטי ״אדולן״
היה כייף
היה כאוס
היו שם מלא אנשים סופר מוכשרים
היה את אבי אטדגי
גאון מוסיקלי
גרנו תקופה בבית שלו
היה טיפוס מוזר
היצר המיני הלא מרוסן שלו לקח אותו
למחוזות לא פשוטים
איפו אטדגי?! מעשהו שאל
בבית ספר
היה מרכריח סביב תיכוניסטיות
מוזר
מפקפק
יום אחד אני דופק על דלתו
פותח לי בחיוך רחב
בוא תראה!!!
אני נכנס אחריו לחדר
רואה מערכת תופים נוצצת חדשה
מה אתה אומר?! שאל
מגניב עניתי
איפו הפסנתר שלי?!
מכרתי אותו מצביע
קניתי את התופים
אני מסטול
לא הכפת לי
יום שישי אחד
אומר לי ולמיכה
חקו לי שניה!!! אני כבר חוזר
סגר את הדלת פלדה עם סורגים
אחרי שעתיים שלוש
התחלנו לקלוט הוא לא יחזור כל כך
מהר
במקרר תפוח עץ אחד

***

רעבים רצח
בישנים
מה?!?
נצעק
תצילו!!!
לא
מחקים
הבנאדם חוזר עם חיוך של מבוכה
במוצאי שבת
אותנו לא יניען כלום
רק לאכול איזה משהו
הנפש שלי דברה באותה תקופה
שפה שלא הבנתי
הרבא דרך כאבי גוף כאלה ואחרים
גרון
גב
בטן
יום אחד חזרתי עם כל זה לבית הורי
אמא החלה להתרוצץ כמו משוגעת
לדבר עם איזה רופא שכן
נסתה לעזור
והוא ״מישה״
יצא עלי בעצבים
כאן בבית אתה לא תהיה חולה!!!
מי שגר כאן הוא בריא
יעשה הכול
יעבוד
כילים
הכול
אמא ״רוזה״
כל הרגש הזה ירגיש לו מאיים
כאן בבית
אתה לא תהיה חולה!

***

מה שלא מובן לא חשוב או (בודד בודד)

לאומת החברה אחרים בלהקה
וגם בגלל ה״הצלחה״
לא הצלחתי להחליף בחורות כל יום
היתה פו תקופה של כמה חודשים
הכי ערוך חצי שנה
תמיד הייתי נתקע עם איזה מישהי לכמה שבועות
לא היה לי את המשפט הנכון לגרש אותה באותו הלילה
ועל זה גם הייתי "אוכל סרטים״
מערכת יחסים של שבע שנים מגיל 23
בערך עד 30
קיבלתי כאפות
״עשי לי את המוות״זה משם😅
בשלושים שוב הייתי בתפר הזה של מערכת לחודש
מישהי בשם גיאה
מפנקת כזאת
מטבטלת
משהו לא ברור

***

סיבוב של הופעות ״רדיו בלה בלה״
באנו עם נטאשה ל״מצפה שלם״
ים המלח
האחראי על ההופעה אורן אמר:
תכירו!זאת סימה היא המארחת שלכם
בחורה פריקית כזאת צוענייה קצת
מיוחדת
אחרי הופעה ישבתי בצד לבד
היא בא להציע לי בירה
בחיוך כל כך הפוך ממה שהיה בי
לא תודה… עניתי לה
היא הלכה.

כמה חודשים אחר כך עזבה את הקיבוץ
בא לעבוד בקפה מסריק ״בית קפה של
דינוזאורים״
מישהו לחש לי פעם ״בא במיוחד בשבילך״
היה גדול עלי התעלמתי
בנתיים גיאה המשיכה לרחוץ אותי היה קצת מביך
ולא ממש התייחסתי לסימה
גם היה בה משהו כזה טוב
שלא הרשאתי לדמיין אותה לעצמי
המשכתי בחיים
עבדתי אז עם אריק אינשטיין
כתבתי לו את ״יש בי אהבה״
אחרי המפגש איתו באולפן
באתי לקפה
שאלתי את סימה
רוצה לשמוע משהו חדש?!
שמתי עליה אוזניות עם השיר
אחרי סיפרה לי שהרגישה זהו!!!
זה סימן!
הייתי גר לבד אז
נחתי מהשבי של שבע שנים😄😻😍
אבל גידלתי שתי איגואנות
מאוד אוהב זוחלים
יום אחד שאלתי אותה את סימה
״רוצה לבוא אלי לראות את האיגואנות?!"
היא אמרה כן
והאמת שמאז עד היום לא נפרדנו
אפילו ליום אחד
23שנים יחד
לא יודע לגרש אותן כבר באותו הלילה

***

תחילת החיים עם סימה היו שנים אחרונות של אמא
מאוד דאגתי לה אז
אבל לא יכולתי להגיד
ביני לאמי היה רק קשר בטן
מאוד חזק
מאוד רגשי
אבל חסר מילים
הכול בבטן
יום אחד אני מגיע הביתה
סם משיבון
ושומע רק סוף של המשפט
״והיא בפנימית א באכילוב״
נכנס לפניקה
התקף חרדה
משהו מאוד רגיל לימים ההם
שטפונות של התקפי חרדה
מתקשר לבית של הורי
אין תשובה
בא לסימה
מבוהל
מספר לה
והיא בשיא הפשטות שולפת לי את
המשפט הבא
ארקדי!!!
״מה שלא מובן לא חשוב״
משפט שכל כך הפוך לכל משאני
כל כל רחוק מהמלחמה הגדולה ההיא
בה מישה קטן אבא שלי ננטש
שאני פשוט נרגע
נשכב
ונרדם לכמה שעות
כמו תינוקת
זאת סימה.

***

עם קעקוע לא קוברים

הם רבו נדב וקטיה
ממש כמה שעות לפני
נדב זה מפקד שלי
אני עמדתי לצאת לחופשה אחרי כמה
שבועות ארוקות בבסיס
לפני היציע
מסדר ״רסר״
למה אתה לא מגולח דוכין?!
קשיחות מאולצת נתקע לי בפרצוף
תופס סכין גילוח מתחיל לגלח ככה
על יבש
כעבור שלוש דקות תוך כדי שאני
עדיין מעקל את העלבון של השארות
בבסיס
הודעה דרמטית!
נכנסים ללבנון
אף אחד לא יוצא.
קטיה העבירה לי מכתב לנדב
בבקשה תתן לו
נדב כבר יצא לשם
נסיע עמומה
בלי סימני דרך
מסיני עד ללבנון
אף אחד לא דיבר
״הגברים שותקים״
הדבר רשאון שקפץ לי תוך העיין
זה הירוק הצבעוני הזה!!!
ממש כמו ברוסיה
ירוק טעים כזה
עצי דובדבנים
יופי אפוקליפטי
שקט זוועה
כל הגדוד עומד
ממתין לפקודה
בשלב מסוים
איזה צחוקים
אני יוצא מהנגמש מחליט לחפש את נדב
למסור לו את המכתב מקטיה.

מוסר לו את המכתב
איך שבא לחזור
בה בם
הצד השני יורה עלינו
גשם של פגזים
עדיין לא מבין הרבא
אפילו לא באמת יודע מי האויב
ולמה יש עליו כעס
מצב רוח מרומם
מתחילים לנסוע נכנסים עמוק
בא לו הלילה
צרחות של ״מגד״ בקשר
שבע!!!
מדוע אתם לא יורים?!?
שבע זה אנחנו
מוציא פגז של 80מילימטר
זורק אל תוך הקנה
הפגז נשאר תקוע
לא עף
חנניה מפקד הנגמש בהלם
מבולבל
לא נותן ביטחון
הנהג מילואימניק פרנואיד
נכנס לטרוף
רוצה לברוח
אני צורח עליו אין לך לאן לברוח
תמשיך!!!
עוצרים בצד הדרך מוציאים את הפגז מהקנה
שמים אותו בשולי הדרך
הראש שלי רק במקום אחד
מה יקרה אם מישהו יעלה עליו
מישהו עשוי למות בגללינו.
שבע!!!
למה אתם לא יורים?!?
שוב הופכים את הקנה התותח
קולטים יש בפנים חתיחת קרטון
בגללה הפגז לא עף
מתחילים להפגיז
אין שום תחושת זמן
אופוריה
כל פגז שני מטרה!!!
הורדנו איזה חמישים טנקים
בכמה שעות
משחק מגניב

פתאום צעקות בקשר שבע נפגע!!!
שבע נפגע!!!
זה נגמש של נדב
פגיעה ישירה
ארז מת במקום נקרא לחתיכות
יואב בהלם קרב עד היום אין עם מי לדבר
נדב נפצה בינוני חזר אחרי שבוע לקרב
בחור רציני
אני עפה ממני רוח שטות
חתיכות בשר אדם בכל מקום
מזכיר לי את רוסיה
או קי מה עושים
חבר אומר לי תוך כדי שמצביע ליד שלי
אתה יודע שעם קעקועים לא קוברים!
או בעצם כן אבל לא עם כל היהודים
סתם מחוץ לגדר
אני תופס סכין מתחיל לחתוך את המפתח סול מהיד
עשיתי אותו לבד בגיל 12
באחד השיעורים שמתמטיקה
בבית הספר
שנאתי את השיעור הזה
למורה קראו ״בולדוג״
בבוקר למדתי ״שמע ישראל וכו״
כתבתי מכתב למיכה והחברה
תמשיכו עם השירים…
בלעידי
לא בטוח שחוזר
הפגזים נופלים כאן קרוב מדי
לפחות קלפתי את הקעקוע
יקבר עם כולם.

***

אכזבת אותי

הסיפור הזה מתחיל כמו כל סיפור טוב
די מזמן
שוב באיזושהי מלחמה גדולה ומיותרת
חבורת ילדים סקרנים הולכים לראות
איך הרעים שהולכים לכופף את עיר שלהם על הברכיים
קודם כל משמידים את התחנת רכבת
אחרי זה תחנת החשמל
אחרי זה
מי חושב על
מה יהיה אחרי….
הילדים תפסו פוזיציה מאוד נוחה כמו לתפוס שורה טובה בתאטרון או קולנוע
ואז בום הגיעו המטוסים
ותוך כמה שניות לא היה כלום
הכול נמחק
רק אבקלבן ועשן
הילדים פעורי פה

אחד מהם הכי רזה וקטן במיוחד
מישה״שמו ילד בן תשע
רץ לביתו בתום ההפגזה
הדלת של הבית פתוחה
הבלגן מטורף בחדרים
מלא בגדים זרוקים על הרצפה
אמא!!!
אבא!!!
לנה!!!(אחות)
רעיה!!!(אחות)
כלום
הם לא חיקו לו
נסעו
ברחו בלעדיו

הלום דאגה ופחד מתישב על מדרגות בית הוריו
עוברת דודה שרה
אחרי התלבטות של דקה
מלמלה
טוב נו
בוא איתי.

***

זוכר שישבתי איתו בשיבה אחרי
מוות של אמא
נזרקה באוויר מילה ״גם״
הוא ישר אמר אני שונא את המילה הזאת
למה אתא שונא אותה שאלתי
כי תמיד כשהייתה מאכילה את הילדים שלה
היתה אומרת בשקט
אם אתה רוצה??!
אתה גם יכול לבוא לאכול
הייתי עבד שלהם
עבד

***

תל השומר
הסרטן בכל עצמות של אבא
ליטרים של מורפיום ישר לתוך הווריד
ועם כל זה ברגע של פקחון הוא צועק לי
אליק!!!
תגיד להם שיפסיקו לי את הכאב
רק לדקה
שיפסיקו
בתוך הצלילות שלו מילמל רק מילה אחת
מאמא
מאמא
באחד הימים האחרונים שלו זרק לי
אתה!!!״אכזבת אותי״
למה אבא?!
אתא ארקדי דוכין!!!
הייתי בטוח שתציל אותי
להציל ?!
איך?
אני לא אלוהים אבא.
עשיתי כל מה שאני יכול
הכול
צ צ צ
לא לא לא
אכזבת אותי!!!

***

מכור

מאז שאני זוכר את עצמי
מכור לאוכל
בילדות זה בעיקר סוכר
זה סותם את המוח יופי!!!
זה פותח שביל למקום אחר
זה פאקינג טריפ!
סם!
לבד בבית פותח פה ענק
אם לא נחנק לא מרגיש
בן 8
פרוסה ענקית של לחם שחור
חמאה בעובי פרוסה נורמטיבית
ושבע כפיות סוכר בתה.
בלי זה לא מרגיש
או מרגיש מדי מחובר
אבל מי רוצה את זה?!
רוצה לעוף
ככה שומע יותר טוב
מוסיקה
מדמיין סיפורים
מטייל איפו שבא לי
בכל מקום באולם
שוגר/סוכר בלוז
ארץ אחרת
שקטה יותר
פחות מפחיד
אבא צורף עובד מסור
12שעות ביום
גם בורח
נעלם מעצמו
מהבית
הביא לי ערמת אבנים מזויפות
נוצץ

***

נתתי לאיזה ילד בבית ספר שיראה לאמא שלו…
סתם ככה עוד לא היתה תוכנית
בבוקר למחרת הוא מגיע לבן כולו מבוהל
ילד:איבדתי אותם
אליק/אני:את היהלומים?!?
ילד:מה זאת אומרת יהלומים?!
כולו על סף דמעות
אליק:מה נעשה איתך עכשיו
״אמו של ילד עבדה במפעל לשוקולד
אליק:יש לי רעיון
כל בוקר כשאתה בא לבית הספר
תביא לי כסף או שוקולד
זאת הדרך היחידה להחזיר את החוב
ילד:השפיל את מבטו בהבעה של הסכמה חד משמעית.

וככה כל בוקר כשהיה מגיע ישר היינו הולכים לפינה
הוא היה שופך לי ישר אל תוך הכיס ים בשוקולדים
או נותן לי את הסכום היומי שקיבל מאמו
אני מיד הולך לקיוסק של בית הספר
קונה עוגה
מתמסטל מסוכר
לא רוצה להיות נוכח.

וכך עברו להם ארבע חודשים
המצפון של ילד לא גירד לרגע
לא כאב לי עליו
בכלל
הגיע חופש הגדול
דפיקות על דלת הבית שלי
פותח
איזה חמש בנות מהכיתה
בוא אליק!!! יש לוויה
של מי?!?שאלתי די בסקרנות מטופשת
של מריק!!
הילד הזה שהיה חייב לי את היהלומים
שחה בנהר, טבע, ומת.

בפעם הראשונה כשנזכרתי בו הייתי בן שלושים
כמה זמן לוקח עד שהמצפון הדפוק הזה
מתחיל לעבוד
המשכתי לאכול סוכר
מכור.

***

יום ראשון בבית ספר בישראל

אני בן 14
בקושי חודשיים בארץ ״עולה חדש״
בית הספר רודמן ״קרית ים״
יום רשאון ללימודים
כיתה של עולים
לומדים עיברית
בהפסקה קלטתי פסנתר עומד באולם ספורט
בודד
עוד לא מכיר אף אחד
הפסנתר קורה לי
תמיד הוא קורה לי כשאין לי עם מי לדבר
התיישבתי לידו
אף פעם לא למדתי לנגן
האצבעות זזות איזה מנגינה לא מוכרת
תמיד העדפתי לא מוכר
משהו משלי
מקורי חדש
שאני המצאתי
מכונס בתוך עצמי כאילו לא רואה אף אחד
בפנים רוצה שמישהו יתלהב שיבוא
שיהיה חבר
מגיע נער עם חיוך דיבילי על פניו
מוציא גז אונס משפריץ לי אל תוך הפנים!
אני בשוק!
הוא בורח
חבר שלו נשאר להסתכל כולו מתפקע מצחוק
בחיים לא נתתי אגרוף כזה עוצמתי
לא לזה שהשפריץ
לזה שצחק
אחרי דקה שוב מתישב ליד הפסנתר
כבר לא מרוכז
גם מי צריך חברים
לשרוד
שוב…

***

מה שצריך זה רק לשרוד
עוד קצת
מחוץ לחלון מתארגנת קבוצה של נערים
לקחו את האגרוף שלי ברצינות
הולכים להרוג אותי
אני ממשיך לנגן
האולם ספורט התרוקן
נפתחת דלת
נכנס גרוזיני שתי מטר גובה
מטר וחצי רוחב
קופא מפחד אבל ממשיך לנגן
החיים הקצרים עוברים לי בראש
כמו פרמים שניה לפני המוות
לא היה שם כלום
כמה צלילים שלא ממש גיבשתי
אוכל
המון אוכל
אבל ככה
לא משהו
הגרוזיני מתקרב אלי מבקש שיקום
קם
הוא מחבק אותי מכל הלב ואמר:
כל הכבוד!!!
הבני זונות האלה הכניסו את הבן דוד שלי שגם ככה נכה
לבית חולים
מגיע להם
אני איתך ילד!!!
אני המום
אלימות לא חדשה לי
ראיתי יותר דם בילדות שלי
מכל סרט של טרנטינו
הרבה יותר ממלחמת לבנון הראשונה
״שלום הגליל״
אבל בכל זאת הכזבה
לא יהיה כאן שקט
שקט זה מוסיקה, ספרים, אוכל
לא יודע לא מבין מה זה
אבל מחפש
בבוקר אמרתי לאבא
לא הולך לשם יותר
למה אתה לא לומד??
ככה אמרתי לו
לא בא לי.

***

העין שלי אוהבת
נופים פתוחים
רגליים חלקות
היא לא אוהבת לסבול
היא נעצמת כשמישהו או משהו
הולך ליפול
ואני מזיז אותה בהתאם
למה שבא לי
או למה שאני רוצה לראות
או יכול
העין זוכרת מה שטוב לה לזכור
ושוכחת את מה שלא
זה הכול

האוזן שלי אוהבת לשמוע
לטיפות שחודרות ללב
היא נאטמת כשיש צעקות
בעיקר אלה שקשורות לסבל או לכאב
היא פתוחה ללחישות של אהבה
מחמאות
מוסיקה נעימה
היא סגורה לטענות או ביקורת
לא סובלת אשמה
אזעקה של מכונית תקועה

האף שלי אוהב להריח
את האדמה אחרי הגשם
לאחרונה קשה לו עם סיגריות
חביתות שרופות
ואפילו עם ריח של כלבה
שאהבתי פעם והיום גוססת
מדי פעם נעים לו גם עם איזה בושם
אבל לרוב הוא אוהב להריח אותי
אם כל מה שבא עם זה
חרא ויופי
מזויף כנה אמיתי

האצבעות שלי אוהבות לגעת
קודם כל בך כשאת לא כועסת
הם בקטע של
דברים רכים
ללטף גור כלבים
וגם למשש כסף
הרבה כסף
לפעמים הם בעד הפסנתר
שעומד בסלון
ומוציא מהם קסם
כמוובן איך לא לסמס
לכתוב דברים משמעותים
פחות אוהבות לחתום על הצ׳קים

טוב הפה שלי אוהב דברים טעימים
הוא יורק החוצה את כל מה שלא בא לו
הוא חולה גם על רצף מילים חכמות
שבוקעות בדקה נחוצה וכשרע לו
הוא שונא לדבר או לפתור בעיות
בעיות קשות
בעיות אמיתיות
הוא לא אוהב לנשק שום דבר זר או אחר
ופוחד משתיקה ארוכה מדי ברגעי המשבר

***

כל פעם כשאהבה נוגעת בי
איתה מגיע הכאב
ועצב אינסופי עוטף אותי
אני מרגיש אשם על זה שטוב לי
מרגיש שרוע יכסה על כל הטוב

יש לך שמש וירח
אתה חי על אדמה שמצמיחה דשא
ונושם את האויר שלא עולה כסף
יש לך ים שמאזן את העצב
ושומר אותך שפוי בימים של בלבול

יש לך חלום וכסף להגשמה
יש לך אוכל במקרר ואוזן קשובה
יש לך אמא שאוהבת ואבא שדואג לאחרונה
למה אתה פוחד מאהבה

כל פעם כשאהבה נוגעת בי…

יש לך חתולה, כלב, אישה
אז למה אתה סובל מבושה
יש לך בגדים, תכשיטים, מוסיקה
זוג סדינים להחלפה
בשבתות וחגים אתה מוקף חברים

יש לך ספרים, טלויזיה, מנקה
יש לך קירות מגינים וגם תקרה
יש לך אמא שאוהבת ואבא שדואג לאחרונה
הו, למה אתה פוחד מאהבה

כל פעם כשאהבה נוגעת בי…

***

עייף מדי מריגושים מקסם
ממך ממני מהמחשבות
רוצה לנוח כאן
רצוי בשקט
רצוי לבד
את לא צריכה לדאוג

***

בחורף תוציא שיר אהבה
מה בעיה?! אהובתי אמרה
תמיד אתה שוכח מי אתה
הרבה יותר מכל אחד אחר אתה

ואז אמרתי לעצמי ״נו טוב״
אין לי כאן מה להפסיד נתחיל לכתוב
שיר אהבה פשוט רגיש קרוב
או שיר על אהבה שלא פשוט בו
לאהוב

אהובתי אמרה אתה מבין באהבה
״מבין״עניתי שלא הבנתי כלום
גם לא אדע
סביבי יש ים של פזמונים רומנטיקה
אני בקושי מאמין, אם כי ‏האמנתי
פעם.

***
..
אין יותר ואלס
כולם רוקדים לבד
אין יותר ואלס
כאילו אין גם אף אחד.
אין יותר ואלס
ואת כבר לא צמודה
אין יותר ואלס
ואין גם אהבה.

צפוף ואשן קודר האשן
ואיש לא מוכן לגעת
נכנס לבפנים
המון אנשים
כאילו חיים
יפה את.
יושב על הבר
לא קרוב ולא זר,
קצט רגיל קצת מוזר
ואת זזה
הקצב מהיר
לא מזכיר לי שום שיר
חסר קצת אביר,
כולם באקסטזה

אין ואלס
כולם רוקדים לבד
אין יותר ואלס
כאילו אין כאן אף אחד
אין יותר ואלס
ואת כבר לא צמודה
אין יותר ואלס
ואין גם אהבה.

***

הייתי רוצה לרקוד לצידך
כמו פעם שמח בלי עצב,
בשקט אונה
זה כבר לא באופנה,
יש כללים חדשים
לעוף על הקצב.

***

אין ואלס
כולם רוקדים לבד
אין יותר ואלס
כאילו אין גם אף אחד
אין יותר ואלס
ואת כבר לא צמודה
אין יותר ואלס
ואין גם אהבה.
לבד,כולם רוקדים לבד
אין יותר ואלס
כולם רוקדים לבד
אין ן יותר ואלס
Let`s dans
כולם רוקדים לבד
Let`s dans
כולם רוקדים לבד

***

מים סובלים הכול אותי ואת הקיץ
תינוק שעשה במכנסיים
אותך בלי בגדים
כפות בלי גרביים

מים סובלים הכול
שקט וזעם מחר ואתמול
היום ופעם

הם סובלים ממשלות
אהבות ישנות
דגים ומדוזות
אנשים שטבעו
יאוש והמוזות

את השמש טופחת
אכזבות ובדידות
את אלה שיחד
גם את אלה לחוד

מים סובלים הכול
נמל מפרס אוניה
כל זה בא לי הבוקר
בקאנטרי של השכונה
מיד אחרי השחיה.

***

הוא הסתיר את עצמו
מעיני קהל
ובכלל מכל זוג עיניים

לפעמים עבד, כדי להשיג מזון
או כדי להחליף גרביים

הוא פחד מעצמו, וחשב לעצמו
שכולם פוחדים ממנו
תמיד היתה בו איזו חולשה
אך הצורך להגיע לפירושה
היה הופך לתשובה קשה
שזה ישנו ופתאום זה איננו

לא היה לו אח
או אפילו חבר
בעצם למעט הירח

הוא היה בודד, ודי חיוור
רק יוצא ומיד בורח

הירח לעומת זאת הקפיד
ערב ערב התייצב והופיע
וכולם אמרו "הוא פשוט להיט
הירח הזה עוד יפתיע"

וככה הם חיו האיש והירח
כל אחד בדרכו
הירח יוצא האיש בורח
הירח שר האיש צורח
הקשר בין האיש לירח, הלך והתפתח

וביום אחד, גשום ואפור
הירח איבד את הקול
לא יכול להופיע, מוכרח לעצור
לשכב ולשתות אקמול

ואז, שעה לפני הביטול,
של סיבוב הופעות לילי
ביקש הירח מהאיש הבורח
אני בצרות, ראשי קודח
רוצה לשכב, להתמרח,
אולי תעלה במקומי?

והאיש עלה, לא היתה ברירה
הירח הרי חולה
וכולם אמרו "לא רע, לא רע
הגיע, שיעלה".

וככה הם חיו האיש והירח,
כל אחד בדרכו
הירח יוצא האיש בורח
הירח שר האיש צורח
הקשר בין האיש לירח הלך והתפתח.

***

על מה אני כועס?
על מה שלא מספרים
זה כמו קפה נמס
השקרים החדשים
השקרים הישנים
על המונופולים
מגרשי בניה לעשירים
לקנות כאן בית גולם
יותר מסובך מלמכור כליה
מלהבין שבסוף מתים
בסוף כולם מתים

על עיתונים רכילות
פוליטיקה ערסים
סמים להמונים
איומים מהפרסים
תמיד כשמעלים מיסים
מזכירים את האיום מהפרסים
נזכרתם?
נראה לי שאתם זוכרים

על חוסר שוויון
עומק הפצע
ילדים רעבים
תאוות בצע
על הבוז להגיון
בכירים ‏שלא עומדים בפיתוי
על זה שכל אחד לעצמו
למי אכפת בכלל
אם אתה אבוד או שפוי
רצוי או בזוי
יבש או שתוי

כו כו כו כועס

על מה אני כועס?
על ההורים שלא מחבקים
על מוסיקה בלי רגשות
שטוחנת כספים
לא מחוללת ניסים
רק ממלאת את הכיסים
ומכבה את הריסים

כועס על עצמי נכנע לפחד
ולא נלחם על האמת
על זה ששנינו
לא ביחד
על הדחיה והכאב
על השחיקה של הטבע
על זה שכאילו שולטים…
על החבר שלי מבאר שבע
שלא בא לבקר
כבר כמה וכמה שנים

כו כו כו כועס…

כועס על ילדות שורטת
על החור בנשמה
כועס על הקניה בסופר
שמרוקנת את הצורה
כועס שלא נותנים להזדקן בכבוד
ולא חשוב עם תעבוד
או בכלל לא תעבוד
יותר חשוב
אם אתה יודע קצת לגנוב ולשקר
ולרמות טיפה ועוד לגנוב
ועוד טיפה יותר
על הימים בלי טעם
חנק משפע
״תקנה! תקנה!
סחורה א.א
על הכיף כיפק"
על הרעב המטומטם
שלעולם לא מתמלא
על הישיבות הסודיות
בהם מחליטים
להוסיף עוד סוכר
לתוך מעדנים
לסמם את הציבור
להרוג את הילדים

על זה שרוב הסופים בסרט
מזמן נטולי חדשות
על המילה הכתובה נעלמת
ואיתה האביב ועוד רגשות
כועס על הדחף מוגזם
על אין חשק
כועס על כולם
על קשת ורשת
על זה שכבר לא נעים
סתם ככה לגשת
ולבקש קצת חיבה וקרבה
כועס על האדום על הרועש
על ריב משפחתי
על השלום שלא בא
על ״האח גדול״
מוצא את עצמי מזדהה עם איזה כוכב משוגע
באיזה אי מטומטם
מהפנטים את כולם
להרוג את הזמן
העיקר הרבה מזומן
גם צ'קים הולך…

ואין לאן לברוח
להתחבא
להתחמק

כו כו כו כועס

***

מילים נאספות לערימה
כמו שבבי עץ משובח
למדורה מנחמת
יש אנשים ששרים על אהבה
יש להם ערך למילים
אני לא מצליח להתנחם
ליד המדורה שלי הלילה

מילים קופצות מהאש
מנסות להציל את עצמן
ממוות משקר שכל כך בתוכן
מילים מאבדות את עצמן

כשהייתי ילד דקלמתי שירים
זכרתי אותם בקלות
אהבתי אותם
וכל יום למדתי יותר ויותר
על מילים שאף אחד לא רוצה לקיים

על משפטים שנאמרים סתם
רק בשביל שיהיה איזה טעם
אבל כמה אפשר לשקר
אף אחד לא מקיים מילים
אז למה בכלל צריך לדבר?

***

אני לא נגד
אני מנסה לעמוד בצד
מנגד צבא שלם של חיות
ואנשים שאיבדו לב והיד

כמו בסרט שבו הגיבור תמיד לבד
גברת והסלים איחרו והאוטובוס אבד

אני לא איש ולא כלב
רק מנסה להחזיק מעמד
פי אלף מכל משנכנס
והפך לערפד

כפיים למוסיקה בלי אהבה
ידיים אל-על ,שמים כחולים עדיין
אבל בכל זאת חבל

אני לא נגד אני מנסה לעבור ליד
לובש בגד משתדל ליישר מבט

רציתי לומר ברור יצא מעורפל
ולא בהינף יד
רוב השלטים עכשיו מצביעים ״סגור״
אנשים מחביאים אהבה ורוקדים לבד
אני לא נגד
אבל גם לא בעד.

***

עד שמתפוצץ לך רימון ליד הדלת
עד האשה שלך לאחרונה סובלת
עד שמעיפים אותך בלי כלום מעבודה
והבת שלך היא זאת שמצטלמת ערומה
עד שברחוב שלך ניפצו את החלונות
והבכור שלך בן 10 פצוע ממכות
עד שכולך כבר מתפרק ולא ישן לילות
שטוף זעה, אתה צועק היכן החלומות?

זה לא נוגע בי עד שזה נוגע לי.
זה לא שורף אותי עד שזה נשרף אצלי
זה לא נוגע בי עד שדופק אצלי
זה לא נוגע לי

עד שהשפילו את אביך שדדו אותו ברחוב
והלב שלך הוא זה שלא מצליח לסחוף
עד שמרוב הדאגה אין כבר כוח לחשוב
ועכשיו זה כבר אתה שלא סוגר את החוב
עד שנכנסו לך באוטו מאחורה
וזרקו את החיים שלך ישר לתוך הג׳ורה
עד שזה אתה שמתעורר ב 2 בלילה
והאשה שלך בוכה צועקת שנשבר לה
זה לא נוגע בי

ונגמר עוד יום וחולף כמו כלום
והלב יתום בתוך גוף אטום
ואתה נולד ואתה לבד
וכאילו עיר ואין אף אחד

ונגמר עוד יום וחלף כמו כלום
והלב יתום התוך גוף אטום
בן אדם נולד בן אדם לבד
וכאילו עיר ואין אף אחד.

***

בדרך ארוכה לבאר שבע לא היה נוף
נוסע אלייך גאולים 7 ,זוכר את שם הרחוב
זוכר שהיה שם קסם ,ידעתי שהיה טוב
בלי כל הדאגות והכסף
רק לאהוב
אותך
לאהוב

אחר כך בדרך לחיפה להפרד מאימי
את נהגת ושנינו שתקנו
מי את אהובה?מי אני?!
זה שיר על בדידות והקשר
זה שיר אהבה לא פשוט
כל יום אתה מאבד את הרצף
כל יום אתה מוצא משמעות
והקצב הזה שברקע יש כאלה שירימו ‏גבה
מה הקשר לביט הזה דוד ארקדי?!
ואני אענה
אהבה!!!
אהבה לחיים והמוסיקה אהבה לאישה שאיתי
ואם זה מדבר אילכם אז זוזו גם
לנדנד את הגוף איתי!

כי האהבה היא הכול זה היום מחר ואתמול
זה שמחה ומחול ,בדידות וטעות

כי אהבה זה תמיד העבר ועתיד
מלחמה ושלום קשוח ותום

זה תינוק או זקן זה עשיר או מסכן
מהסס מסכן זה גם לא וכן

אהבה כששמח וכש עצוב טיפה
הי!!!
על כל הפשעים
תכסה אהבה.

***

ראיתי עיר ללא חמלה
חיפשתי שיר להצילה
עשיתי טוב
עשיתי רע
אולי זה סוף
או התחלה?

אולי זה טוב
אולי זה רע
אולי זה חוף
לאהבה

ואז הגעת
כל כך יפה
ונעלמת
בחשיכה
חצי שקיעה
חצי אוויר
ואין אותך
וחור בשיר

אולי זה טוב
אולי זה רע
אולי זה חוף לאהבה

***

יש לי הרבה בעולם שיש לי
וגם חור גדול בנשמה
ולכן אני הולך ומשתמש
בכל דבר שמזכיר אהבה
אני סוחט את ‏האשליה הזו
בערך ארבעים רגע ביממה
ושותה את מיץ הפירות ירקות הזה
ולא ממלא את הצמא
לא מנסה לשחרר מזה שום מסר
סתם מפרט את העובדות
והחיים אגב בנתיים 10
רק מה.. נגמרים או נגמרות
אני משחק אותה יודע
ואז בשניה אני שוב אידיוט
ואז כאילו לרגע פוגע
ושוב מתרוקן ומייד חייב עוד
יש לי בערך לפחות איזה אלף
צעצועים וחלומות
יש גם אישה ילדים כלב
והאמת גם עוד כל מני חיות
ואני לא מבסוט
לא מרוצה מכלום אף פעם
כל שניה משתוקק ‏להשתלט ולכבוש
לא מנתח שום חסכים או זעם
סתם טוחן לכם את הראש
יש לי קלידים משחקים מוסיקה
המון ‏תכשיטים לא מעט בגדים
ובא לי לזעוק לעצמי די כבר
זוז מכאן
תעבור לצד של המסופקים
אין לי מושג איך לעשות את זה
ולכן לא מחפש להעביר מסרים
אז אולי זה ימשיך לרדוף אותי
עד לרגע מתוק ההוא
בו פשוט הולכים לישון
ולא קמים.

***

אני רוצה שיהיה טוב
שנלמד לאהוב
ושבועת הנדלן
תתפוצץ על עצמה

אני רוצה שפשוט
נטייל ברחובות
והים הגדול
ושלום לחובות

אני בעד התמימות
שתחזור לאופנה
ואיתה כינורות
ושירה ‏ענוגה

שילדי המסך
ישחקו בגינה
ונשב על ספסל
בכיכר הכתומה

בלי למהר
איש לא יאחר
בלי למהר
הלב כבר לא יהיה חשוך
לאהבה הזמן הפוך

אני רוצה שפשוט
נחייך ככה סתם
לכל מי שמותש
ולעצמנו גם

ישחרר דאגה
ויצא מסיבוך
שיהיה כמו עכשיו
אבל פשוט הפוך!!

***

פעם שאלו אותי
מדוע אני כזה עצוב
מדוע אין לי הרבה חברים
מדוע אני לא בגרוב

מדוע אני כל כך מגמגם
כשמדובר באהבה
מדוע הלא שלי נשמע כמו כן
מאיזה פחד נסתר או דאגה

שאלו אותי גם למה אני כזה שמן
מדוע משתין בישיבה
מדוע ביבי פייס שלי אף פעם
לא מזדקן
מדוע כל הזמן זקוק לאיזה ריגוש מופרע

למה שנים אני לא בשלום עם האושר
ותמיד כשהוא בא אני פותח במלחמה
ובסוף כל סכנה שוכח להזכיר לעצמי
טוב ש…..
אלוהים שוב שמר עלי
ולא שלח לי באמת איזו תאונה

שאלו אותי הרבה
אבל לא ממש עניתי
ואם עניתי שיקרתי תמיד
נשארתי סגור
כשהלב נאטם
צחקתי ולא בדיוק בכיתי
וויתרתי על אהבה
זה כל הסיפור.

***

אני שורף את השירים
שיכלו לשרוף לך את הלב
לך וגם לכל אותם
שמכורים אל הכאב

אני זורק לתוך המים
הזיכרון והפחדים
אני לבד כאן בנתיים
עוד לא הגיעו חברים

אני לא נוגע בחמלה
ולא בצדק הבזוי
אני כאילו בשלילה
מכל מה שאני בו מצוי

מהדעות והחוכמה
מ‏הגיון הפשטני
אני שלם
אני לא חצוי
אני אני
אבל שפוי

עכשיו בכדי לתפוס פנקס
ואיזה עט של השראה
כבר לא חייב דימום בלב
וטעויות באהבה

האהבה הישנה
היא לא החזיקה ולכן
עכשיו דקה לפני שינה
אני מוחק
ולא רושם
הבוקר בא
כי זאת דרכו
נו ואיתו גם הזדמנות
לשיר אחר
ליום חדש
של הבנה
והכנות.

***

לכל מששרד את הגשם
את התשוקה אין קץ ונשירת שיער
לכל מי שבלע את כל העצב
ופחד לא רצוי מהמחר

לכל מי שבכה גם מהאושר
ממחלה של מישהו קרוב
אני מרכין ראשי לומר לו
״טוב ש… אתה עוד כאן
למרות הרוחות והשדים
למרות החוב

לכל מי שנפרד מאמא
ואהובה אחת ועוד אחת
מול כל אכזבות ושאיפות קדימה
מלהשאיר כאן שיר יפה
או סתם מכתב

מהבנה של ריק או חוסר חשק
ממלחמה היא וכל הדם
מכישלון בהגשמת חלום
או נפילה של עסק
מסתם לשרוד ולהשאר אדם

אני מרכין ראשי עכשיו מל אלה
שגם בחושך נוראי מוצאים סיבה
מאלה חופשיים
או בכלא
מאלה שלא עייפו מאהבה!

***

לאחרונה אני כותב בלי השראה
בלי אהבה גדולה להאחז בה
כותב הרבה כותב בלי מטרה
בלי שמץ קל על איך זה יגמר כאן

כותב בלי סוף כותב ללא תשוקה
בלי התחלה החדשה המקובלת
כותב הכול כותב ללא בושה
את גם כבר לא עונה ולא שואלת

כותב אותך אך בעיקר כותב אותי
זה בטח בא לומר שאני שקוע
כותב על לא חשוב כותב על מהותי
אל תאמינו לכתיבה של איש פצוע

***

יש לי חדר משלי
ובחדר יש אור
זה כרגע לא אני
או אני בשחור.

זה נמשך כמעט שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים.

יש לי חדר משלי
ובו אני נח
כמה כל זה ימשך
כמה שמוכרח.

בינתיים זה שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר…

***

עפיפונים בתקופה הזאת
כבר לא מחפשים חופש
הם מרחפים מעל הגגות
דלוקים לסוף
לשרוף את האושר

הם מזכירים לי תעופה של נשרים
קשה לשפוט את כיווני הרוח
לכן עפים טיפה ומיד נושרים
על מה שכבר חלש מזמן
ולא בטוח

הילדים שמעיפים אותם
גדלים ללא ילדות
שמים אפורים עכשיו
מעל שדה פתוח
לצעצוע שלהם הם קוראים בדידות
ולמגרש המשחקים אין שם
כי מי צריך שמות
כשהלב הפצוע

בא בוקר יום חדש
הותיר שדה חרוך
וריח מעורפל של משהו מפעם
אין ילד אין ילדות
הכול
רק כלי שריפה
ידיים קטנטנות
וזעם.

***

היא נולדה באביב
לאמא תופרת ואבא פואט
שתי עיניה ברקו בירוק זרחני
וסוג של כחול מהפנט
בא הקיץ
השמש
שמיים שיקפו את החול הלוהט
ים מפרס אוניות
מוסיקה מים
תשוקה ואיך לא,האהבה של אמת!!!
הם קראו לה אביב כי זה כל כך נכון
למי שנולד באפריל
והנה היא כבר בת שלוש
מקפצת לה בין שלוליות
רצה בשביל
בנתיים ממש לא רחוק משם
סמוך אל הים
אמא סופרת ואבא צורף ושען
מחייכים מעל הערסל
השמש סדקה את הצל
עוד ילד מתוק נולד לעולם
הזוג מאושר העניק לו שם:תל!
תל,כי אולי ישראל
תל
,כי כך זה הרגיש
והנה הוא גם בן שלוש
יפה חכם ורגיש
והסיפור הזה אפשר להגיד מתחיל ממש שם
על פיסת אדמה מיוחדת
במרכז העולם
יום ראשון של הקיץ
עצי דובדבן כבר צמאים ללכתיף
השעה בערך בין הערביים
סמוך אל החוף הקסום
תל פגש באביב!

תל אביב

***

זה לא שהעולם השתגע
אני לרגע פיכח
אין חדש תחת ירח
הרוע חוגג
הטוב גוסס
לפעמים הוא מעט מתווכח

אנשים יורים בילדים
מילים לא משנות דבר
כדור טוב מוחק את הפחדים
ג״וינט טוב מוחק את העבר

טלוויזיה מוכרת אשליה
אשליה קונה זמן
זמן נעלם ברגע
ואני מאבד עינין

זה לא שהעולם….
זמרים תחרות רכילות
שדיים פוליטיקה עבדות
פיסבוק פלפונים
אופניים חשמליות
עיתון מבזבז נייר
על חדשות הישנות

אני מאבד את הפחד
את את הסובלנות
אין יותר ספסלים
בהם איזה זוג יחד
עושה רומנטיקה
נעלמת האומנות

תאטרון נחמה לזקנים
ספרים זיכרון משוגע
אין תקליטים
להקות
בקרוב יעלמו הדבורים
שירים מזויפים
פזמונים סוג זין
תם צימאון למגע

דוגמניות גוססות מרעב
הקולנוע ירוד
אמריקה
רוסיה אלימה
וודקה
מעבד כיוון
היפ הופ
עושה הרבא כסף
משורר אמיתי
מדבר לעצמו
דילן לא הלך לקבל נובל
מליון רעבים
תעודת עניות
טוב נסחפתי עם דעתנות
כעילו אכפת לי
דור חדש
בקרוב אמות
איש לא יזכור אותי
שום דבר מיוחד
כמו שאיתי
כך גם בלעדי
בהתחלה קצת תבכי
ותשארי לבד

זה לא שהעולם…..

***

ביום שנמאס לאהוב
האובך כיסה את העיר
והמון זועם יצא לרחוב
הרעש כיבה את השיר

הגשם סרב לבוא
והפחד כרסם בתוכי
הרודן שלח מרחוק את צבאו
חיילים פלשו אל האי…

ובכלות החושים כולם
נפלנו ריקים מבושה
ועינים נישאו אל הים
ולחשנו תפילה חדשה

ביום שהפסקת לדאוג
אפסה התקווה מליבי
ולא יכולתי יותר להרוג
את הצער האין סופיכול

והים נצבע באדום
והיופי נזרק לכלבים
ושמעתי אותך צוחק בחלום
מדבר אלי, בלי מילים…

ביום כשנשבר מלבכות
לפתע פסק הכאב
הושטנו ידייים קרות וריקות
בלי שום כוונות בלי לב

ובכלות החושים כולם
נפלנו ריקים מבושה
ועיניך נישאו אל הים
ולחשנו תפילה חדשה

ושבו כנפיים לעוף
והרכנו ראש מבושה
חזר האוויר לגוף
ולחשנו תפילה חדשה
להקות ציפורים אבודות
התפזרו בשמיים כחולים
ושמעתי אותך מתרחק
עוזב אותי
בלי מילים

***

יש אנשים זמניים ואנשים קבועים
יש עובדה חותכת ומצבים משתנים
יש אותך מתוקה ובדרך כלל יש אותי
יש לא חשוב
ופעם ב יש משמעותי

יש שמש שורפת ויש עננים
יש יום מוצלח וימים בינוניים
יש אותך מתוקה
ויש המון אותי
והרבה רצינות ומעט שטותי

יש המון חשד וקצת אמונה
ואוכלים הרבה ושינה טרודה
וצוברים זבל
וקצת מנקים
מתרחקים ומתרגלים

יש קשר חד ואין קצה חוט
טיפה ביחד המון בדידות
יש יום בלי כלום או ומטרה
משכנתא ילדים דירה
נעצרים ומתקדמים
נופלים עולים
ושוב נופלים

—————–///
זה התחיל מאהבה לדברים קטנים
שוקולד גלידה סרטים מצוירים
אחר כך מוזיקה ורצון להרשים
מאוחר יותר רציתי אותך
הייתי על הקרשים

הרצונות הפכו לרצונות יותר גדולים
בית כלב טלויזיה ילדים
תוכי פלפון הצלחה במצעדים
קנאה תאווה שירים מכובדים

מסעדות עסקים בנקים הפסדים
הרבה חלומות רובם אבודים
ביטחון מופרז וחוסר אונים
חיפוש של זהות תשוקה למזומנים

והמון ידע ופתאום לא מבין
חוסר חשק ומין מין מין
פרידה מאמא ומאבא גם
אחורה קדימה אהבה לים

לאבד חבר למצוא תשובה
הקושי לחיות והמון סיבה
ואת לא הולכת את נמצאת איתי כאן
מחכה בשקט לא מאיצה בזמן

לא נגמלתי מחשק למלא את הבור
התשובות שהכרתי מאחרות לעזור
זה התחיל מרצון קטן ומוכר
לא ברור לי עדיין איך זה נגמר

***

הוא כאן לידי
כדי שילמד
לאהוב בלי תנאים
לאהוב בלי פחדים
זה כל כך חדש לי
אבל גם נחמד
לראות כך דרכו
את החיים
עוד אף אחד לא אמר לי
ככה,פשוט
אתה שלי!!!
אבא שלי!!!
במבטו ראיתי תמיכה
הרגשתי שייך
וקצת מבוכה
זה כל כך חדש לי
ואני לא אני
הוא מקבל אותי בלי תנאים
כי אף אחד לא אמר לי
ככה,פשוט
אתה שלי!!!
אבא שלי!!!
ורוצה לומר לו ילד שלי
אתה שלי

***

הלוואי ויכולתי להשלים
את מה שפספסנו בדרך
היינו נוסעים לסין
או לפחות לכינרת

הלואי והייתי יכול
לשבת איתך לדבר
איך שרתי אתמול, כמו גדול
לחבק אותך לספר

אבא אתה חסר כאן
לאהוב אותך בלי תנאי
הייתי רוצה להסביר הכול
אולי עוד לא מאוחר מדי

הלוואי והיה לי הכוח
לא לחזור על אותם טעויות
צדקת במה שאמרת
כל ילד עושה שטויות

אם היה לנו רגע ביחד
לשבת לשתוק להיזכר
היה נעלם כל הפחד
חבל שאתה לא חוזר

כשאמרת תלמד מקצוע
זמרים יש אין סוף,כמו חול
מבין שלא רצית לפגוע
דאגת שיהיה לי הכול

והיום לא כואס וסולח
ברור שחששת לי
ונזכר בך מתגעגע
אבא יקר שלי

***

בראת חושך
בראת אור
בראת מקל
בראת כפתור
בראת אותי
בלילה של קור
אחר כך נתת לי
את הזכות לבחור
ועכשיו אני כאן
מנסה לעצור
לא מצליח לגעת
לא מצליח לקשור
לא מצליח לקחת
ולא לקבל
לא מצליח ביחד
לבד גם סובל
לא מצליח לראות
לחבר לפרק
לא מצליח לשתוק
להתאפק
לא מצליח איתך
לא מצליח איתי
בראת עולם
לא באמת אמיתי!

***

שיר על זה שאתמול…..

שש בבוקר
וכבר אי אפשר לנשום
שוכב לי במיטה
רועד בוער מהחום

מדליק סיגריה
פותח חדשות
עוד אשה אחת
שפוצצו אותה מכות

שש בבוקר
צעקות מהשכנים
דפיקות בדלת
הילדים בוכים

יום הולדת שמח
אתה בן ארבעים
שנים כל כך הכאיבו
אז למה הם מצפים?

הולך לבנק עכשיו
הלב בשיגעון
הולך לשם עכשיו
לסגור את החשבון

שש בבוקר
שקוע בתקרה
כלבה נובחת
וזה מרגיש לי רע

שנים של פחד
משחקי מלחמה
קורא לאלוהים
אבל הוא לא בתמונה

שש בבוקר,
לוקח שאיפה
שברים של זכרונות
זרוקים על הרצפה

סדרות הפשע
סרטים מזעזעים
פגעתם בי כל כל
אתם האשמים
הולך לבנק עכשיו
הולך עם חור בלב
הולך למנהל לסגור
חשבון עם הכאב

***

אמרת שהשמש שוקעת כאן מהר
אז תאמין חבר שבשבילך היא תשאר
עוד קצת
או בעצם כמה שצריך
שום דבר לא קבוע כאן
חבר הכול הפיך
יש לך מוסיקה בגוף
ומילים בנשמה
לא צריך הרבא בכדי לעוף
אולי רק טיפה אמונה
אמונה באיזה אדם
רצוי במשהו חי
לא באבן או ברחוב
ולא צריך תנאי
ולא צריך תנאי

ועוד טיפה היא תישאר
והחיוך לא ייגמר
החלומות שלך כמו חול
כמו ים שמתמזג בלי קול
זה יום חדש
כבר לא אתמול
כאב חולף
הוא לא נשאר
יש מחר
יש מחר

***

זה לא שהעולם השתגע
אני לרגע פיכח
אין חדש תחת ירח
הרוע חוגג
הטוב גוסס
לפעמים הוא מעט מתווכח

אנשים יורים בילדים
מילים לא משנות דבר
כדור טוב מוחק את הפחדים
ג״וינט טוב מוחק את העבר

טלוויזיה מוכרת אשליה
אשליה קונה זמן
זמן נעלם ברגע
ואני מאבד עינין

זה לא שהעולם….
זמרים תחרות רכילות
שדיים פוליטיקה עבדות
פיסבוק פלפונים
אופניים חשמליות
עיתון מבזבז נייר
על חדשות הישנות

אני מאבד את הפחד
את את הסובלנות
אין יותר ספסלים
בהם איזה זוג יחד
עושה רומנטיקה
נעלמת האומנות

***

תאטרון נחמה לזקנים
ספרים זיכרון משוגע
אין תקליטים
להקות
בקרוב יעלמו הדבורים
שירים מזויפים
פזמונים סוג זין
תם צימאון למגע

דוגמניות גוססות מרעב
הקולנוע ירוד
אמריקה
רוסיה אלימה
וודקה
מעבד כיוון
היפ הופ
עושה הרבא כסף
משורר אמיתי
מדבר לעצמו
דילן לא הלך לקבל נובל
מליון רעבים
תעודת עניות
טוב נסחפתי עם דעתנות
כעילו אכפת לי
דור חדש
בקרוב אמות
איש לא יזכור אותי
שום דבר מיוחד
כמו שאיתי
כך גם בלעדי
בהתחלה קצת תבכי
ותשארי לבד

זה לא שהעולם…..

***

אין בסיפור הזה טובים
אין בסיפור הזה רעים
זה פשוט סיפור בלתי אפשרי
ואולי מעט אכזרי

לאומת הסיפור שאינו נגמר
זה נגמר
והפעם נגמר סופי
מה שטיפה עצוב
שנשאר טעם מר
של חושיך ועצב קיצי

המדריך יחזור להדריך במתנס
ילדים ימשיכו לשרוד
החיוך מדי פעם אולי יכתים
איזה פינה בחדרם בחדרו

תיאטרון יעשה מאמץ להצדיק
את הסיבה לקיום
ואני שוב אחפש איזה אפיק של אור
ביום שיצליח לקום

אין בסיפור הזה חמלה
אין אהבה נקיה
ובמגרש חניה
חללית בלי כנפיים
ובמקום חלום ליל קיץ
חלום של אתמול
ושמש
וחול

***

בחלומות שלי אני רוקד עם הרוח
בחלונות שלי אין נוף
גם כשהכול פתוח
אני מתפלל לך
רק קצת מצב רוח
ואתה במנוחה
לוחש לי
לנוע לנוע
ואני נע בלי עתיד מסודר
בלי געגוע
אני נע מהיום למחר
בים העמוק הזה
בלי חוף
אין רחוק אין קרוב
למה באתי לכאן
לא ידוע
וזמן רק מגביר געגוע
געגוע לעיר לבנה
בלי חובות
בלי עונות
בלי מלחמה
השירים מנגינות
מגירה מגירה
מה זה טוב
מה זה רע
להתקרב לנכון
להתרחק מצרה
מוצא לא מוצא
משנה מאבד צורה
לילה יום אשליה או שיגרה
רוקד עם הרוח בחלומות
לא נורא
לא נורא
סימה אומרת
היה יכול להיות רע
הרבה יותר רע.

***

‏‏כשהתווים שלי מחפשות מילים אני יודע שלא רחוק היום שהם ימצאו להם בית ואהבה וחום
ומחיאות כפיים,וידיים הרבה ידיים.

כשהמחשבות שלי נודדות ללא
כיוון אני יודע שהם יגיעו לארץ חמה
ישכבו על החוף מול הים ההוא
בלי דאגות ורוח המשוגעת.

כשידיי מחפשות גוף, הם ילטפו
בסוף היום רק אותך!
גם אם נעלמת לי לרגע,
ואני נעלמתי גם.

וכשהלב שלי ‏ידמם לשחרר עצבות גדולה,
הוא לא ידמם למוות׳
רק ינקה את עצמו מכאב
בכדי לעשות טוב.

***

חסר לי הרעש
שאתת מביאה איתך
איתך זה כבר כל הבית
ילדים והמטבח

חסר לי הקושי הזה
לחלק איתך
לבד כאן בקושי בקושי
נושם מנגן או נח

חסר לי עיניים שלך
ידיים סולחת
על חיוך כבר לא מדבר
בלעדיו אין דרך לחיות

חסר לי וויכוח על כסף
והרבא הוראות למחר
חסר לי בכלל כל הרצף
וחוץ מזה רע כאן וקר

חסר לי תלונות על הקושי
אפילו המשפט הזה ״הכול בגללך״
לבד כאן בקושי בקושי
מצאתי סדין ו‏ ‏שמיכה

יכולתי לומר בפשוט
אין כלום בלעדייך אין עיר
מבין כשאת כאן
מוצא את עצמי
ואת גרביים
ושקט
ויפי ושיר.

***

‫מילים מילים
מחשבות מחשבות
לפעמים באות
לפעמים עוזבות
שירים שירים
עם פזמון או בלי
צלילים תופים
מי אתה
מי אני
יום יום
שעה שעה
חלום חלום
גבר אשה
מחפשים את האמת
מחפשים תחושה
ארוחת בוקר
קוט׳ג
ביצה קשה
ובלי בושה
החדשות מלחמות
אי צדק
ורצון לחיות
מילים מילים
מנגינות מנגינות
ימי הולדת
ילדים מתנות
ילדים רעבים
ואין מסכנות
מסכים עיתונים
ים של דמעות
חגים שבתות
עורבים וחיות אחרות
בכפר בחלל
או בעיר הזאת פחדים רכבות
חרוזים דאגות, חזירים תרנגולות
ליטופים מכות, צעקות שתיקות
לקבל לחקות, לחייך ולחיות
מוזה בלוזה
ריקוד עם חרבות
בערב מריבות
ואז לא נרדם בלילות
להפסיד להמשיך
להתמיד

***

לקוות
כיכר החלונות
מדרכות רחובות
ים תאטרון
לוכדי החלומות
מי בא להרוס
מי בא לבנות
משקפיים
פוליטיקה
בית המשפט
אי צדק תלונות
בדידות מלון
שוב אתה לבד
מסכנות מחשבות
טלוויזיה מוות
לידה
אוניות
כלא חופש
מוניות פרייבט
אומץ
חוסר גבולות
דאגות דאגות
כסף
עשב
מכתבים למערכת
חשבוניות
הכי התחברתי
לים
אוניות

***

זה משחק לא ברור
מי חבר מי אויב
מסתובב הכדור
אבל מי מסובב
אתה פה אתה שם
פעם בוכה פעם צוחק
מאשים נאשם
מתקרב מתרחק
מאמין ונופל מכל אמונה
אהבה בשחקים
ושנאה משונה
הגלגל מסתובב
אבל מי מסובב
זה אתה שמחליט
אם נעים או כואב
ולמעלה אדון
מכתיב את הטון
ואתה אחרון שמבין מה נכון
ונוגע באש
ונשרף שוב ושוב
אבל לא מתייאש
ומזמין עוד סיבוב
מאמין וכבר לא
כבר עייף ממשחק
האדון מלמעלה
יחבק או יצחק
רק אתמול הבנה
והיום אף אחד
לא אישה ולא איש
לא חבר
כי כולנו אחד

זה קשה לתפיסה אבל
כולנו אחד

***

נעלם הכאב
ואיתו זכרונות
אתה אוהב
לא אוהב
ורוצה עוד ועוד
ממלא את הכיס
מפוצץ את הארנק
מנצח מביס
נוכח ונמחק
ולמעלה אדון
מכתיב את הטון
ואתה אחרון שמבין מה נכון
ונוגע באש
ונשרף שוב ושוב
אבל לא מתייאש
ומזמין עוד סיבוב
מאמין וכבר לא
כבר עייף ממשחק
האדון מלמעלה
יחבק או יצחק
רק אתמול הבנה
והיום אף אחד
לא אישה ולא איש
לא חבר
כי כולנו אחד

זה קשה לתפיסה אבל
כולנו אחד

***
בהתחלה קיוויתי
שרק נקרע החוט
אולי עוד לא נגמר בכלל
אולי זאת רק טעות
עמוק בתוך הבטן
אני לא חושש למות
אם יש דבר מפחיד באמת
זה חיים….
בתוך
אולי כי כבר אבדה לנו הדרך

***

מסעדות פשוטות
אנשים מסובכים
בחוץ חיוך
בוכים ביפנים
בתים של פעם
הכי יקר
מאבדים את הטעם
מאבדים עיניין
עירוני
כפרי
לא יוצאים מבתים
חוששים ממגע
ולכן מאוננים

אהבה וירטואלית
ואין עננים
שמש שורפת
גשום מבפנים

לא רוצים להוכיח
שום אמת
רק להרוויח
רק לא לתת

נרדמים בקושי
קמים מכל שטות
כשמגיע הלילה
רוצים למות

***

אנושי
מה נשאר מכל זה
זה קצת גשם לידה חיבוק
נשיקה רשאונה
אנושי
למה זה רק מילה ולא כל היתר
היכן זה באמת נעצר לראשונה
באיזה קרב סכינים
או אפילו לפני ליד מדורה
על כידון מזוהם מדם של שכן
אנושי תינוק אשה וזקן
מלחמות
הרבה יותר מרגע ההוא של השקט
ברחוב משפחות מפורקות
יריקות בבית ספר
הצבא לא מחזיר את כולם בשלום
אנושי
מה מחר
מה היום
כמה מזה ישאר
אנושי
בחלום

***

ילד אתה בעולם שבו אפילו הפחד
לא משחק כבר עינין
שמע!!! אולי ניקח סירה גדולה
ונקיף ביחד את כל הים

ילד!!!מעולם לא ישנת כמו שצריך
בכית רק אם ירד דם הרבה דם
ילד אני גם קולט את עצמי בעינך
גם אני לא נרדם

ומילים הגדולות נזרקות באוויר
ממלאות כל עיגול מסביב
אתה מלך! אתה מיוחד
אבל אתה מפוחד מסומם
ובכלל לא מקשיב

גם אני לא מקשיב ובזה אנו כל כך דומים
ילדי העולם הגדול מה עושים?!
משתנים?! עוזבים?! נשארים?!?

אין לי כל כך הרבה להציע
ועכשיו כבר לא מעוניין לשקר
יש מצב וגם כשהכסף יגיע
לא הכול יסתדר

אז בכל זאת אולי נקיף בסירה את הים
נבכה ונצחק ולרגע נשכח מאתמול
כשנחזור נשטוף מהגוף כל המלח ודם
נשמות אבודותי
ילדי העולם הגדול.

***

אמהות

את שקועה באמך
אני באימי
וכל השאר זה בינך וביני
זה בינך לבינך
וזה ביני לביני
זה הולך
לא הולך
פעם את , פעם אני
? מה עם אבא שלך
? איפה הם בכל הסיפור הזה על הורים
יש גם אחים וגם אחיות
ויש קושי גדול , קושי לחיות

***

1999

אלף תשע מאות תשעים ותשע
אמא שלי מתה
ואני אי שם
מחפש גרוב חדש
ומשחרר את המתח בשחיה
ושוקע במוזיקה

את עולה לחדרי ואומרת בשקט
אמך חשה ברע
ואני כבר מריח צרה
משתתק…

הולך להשתין
יוצא מהשירותים ושואל " מה קרה ? “
תגידי לי את האמת , היא מתה ?
אני שואל אותך

ואת עונה לי בשקט
היא מתה .. בהחלט
נסענו צפונה שעה לא הוצאתי מילה
חיבקתי את אבא שלי

מן חיבוק די מוזר
לא מתוך אהבה או קירבה
בגלל שכאילו צריכים לחבק

להגיד משהו
אחר – כך הלכנו לישון
היה די קשה לעצום את העיניים
הבוקר היה מעורפל

ההתארגות לטקס
התרחקות מעצמי
בערך שעה שלוש בצהריים
קברו את אימי .

***

את לא נמצאת עכשיו

את לא נמצאת עכשיו
ולי יוצאות מילים
כן . יש לי שקט יחסי מזה שאת אינך
. וסדר בארון של הבגדים ובשירים
את לא נמצאת עכשיו
וזה כל כך שונה

ישן עם טלוויזיה דולקת , עוטף את החדר שסוף כל סוף נקי ומסודר במוסיקה

לא ! זה לא שמלכלכת , זה כמובן אני
. שאחראי על הבלגן
את לא נמצאת עכשיו
שבוע את לא כאן
פתאום אני מבין שהקושי די גדול

נוטש אותי

ויש מימד של הקלה וחוסר אחריות
וגם מחויבות
.הופכת למשנית
את לא נמצאת עכשיו
נפשית ורוחנית ופיזית ומינית
והחלל בחדרים נופכים הופכים צורה
למרות כל מה שהזכרתי קודם
מודה..את חסרה

***

אם תעצרו את המוסיקה
אם תעצרו את המוזיקה
אשמיע לכם את שלי
מתוך האגם הכנות הזה
מוסיקה בלי זיופים
המוסיקה של גשם צהוב
מוסיקה מוסיקה סוף
בקצב מוזר השחור הזה
רוקד לי לבד כמו שיכור
זה על הילדות שלנו
איפה נולדנו ובאנו
מוסיקה בלי אהבה
מוסיקה בלי סיבה
עיר בניינים
כל בית עיניין משפחתי
בכי המלוכלך של ילדון
זה בתוכי עד הסוף
אנשים קופצים מחלון
לא מחכים להם בחלון
לא סתם שרפתי את הפנים
בזמן שפרשתי כנפיים
אבדנו במסדרונות
עם חבורה הזאת
עכשיו בכדי לעשות צתח
חסרה לי היד והנצח

***

הפלפון סגר את הטלפון
הקניון סגר את הרחוב
סופר מרקט נעל את המכולת
האינטרנט סגר את הקשר הפשוט והטוב
האנדרואיד נעל את הקולונוע
הסטרימינג חיסל את התקליט
אופני חשמל מלאים בכוח במנוע
סגרו על הזעה וכוח בברכיים
השפע מחק את התכלית
הטלוויזיה סגרה אותי בבית
הרדיו סתם יסגר בקרוב
הים נסגר בגלל נדל"ן והלכלוך במים
כבישים חסומים בגלל הפקקים
ותאונות אין סוף
אהבה נסגרה בגלל בחירה בבדידות
הכוח של מילה איבד את המשקל
ורידים נסתמו בגלל כמות
של סוכרים ובקר
וגם שכיבה על הערסל
המוזיקה נסגרה בגלל הלב האטון
הלב נסגר בגלל פחד לקשר
ואיש איש נעול בחדרו
ואין סוף כאב וטמטום
ספרם נעלמים בגלל העייפות לריכוז
דבורים מאיימות להיעלם
חייבים את הרצף ולבנות גשר

***

החזון של הרצל

הרצל נולד ביית קטן
אמא ואבא עמלו עד אובדן
לא היה כסף בקושי מזון
הרצח בעצם גדל בלי חזון

כבר מגיל שבע התחיל לעשן
בקרב על סמים נשברה לו שן
ילד חזק עם תכונות של שליט
סמוך לבר מצווה כבר הלווה בריבית

דו דו דו
דה דה דה
אם תרצו אין זה אגדה

גזר דין התנפח
11 שנים
לחש לעצמו השופט בן זנונים
בית הסוהר סבבה !
ספריה ומזנון
יש כאן הכל
רק חסר הזון

דו דו דו
דה דה דה
אם תרצו אין זה אגדה

***

כל פעם הגיעו עוד אסירים
חלקם בקטנה
וחלק שמנמנים
השמיים החווירו
ביום חורף אומלל
הובא לבית הסוהר רב מקובל
חבל

הוא נשפט על קומבינה עם אנשי המוסד
מכר קצת מים קדושים במחיר שוקולד
חודש אחרי בבוקר מוזר
הסתיים משפטו של שר האוצר
זה ששלשל לכיסו .. לא פרוטה !
מעכשיו הוא והרצל אחים לכיתה

חופרים בתורה עם הרב המקובל
בוכים על שנים מוכי הגורל

השמועות בשמיים והפעם זה שיא
ננעלו הדלתות של בית הנשיא
הוא הגיע כפוך ראש , מושפל ועצוב
תרשו לי לחסוך בפניכם את פרטי הניאוף

האביב התאדה לתוך קיץ לוהט
הרצל עצוב ומוטרד ושקט
היה לי הכל נשים וממון
אבל מעולם לא היה לי חזון

***

יום אחד זה קרה יש כוח לזמן
צץ במוחו רעיון לא קטן
כל החיים ללא מטרה
פריצות וסמין בלגן , משטרה

למה שלא אפתח סגנון
למה שלא אגבש לי חזון
הוא הצמיד כף ידו אל מצחו העגול
הפעם נהם … אני הולך על גדול !!!

הוא הרגיש זה חד , ראה את התמונה
הרצל החליט להקים מדינה
יש כאן נשיא וגם שר האוצר
רב מקובל
וראש ממשלה לשעבר
הרצל הצליח , הגשים את החזון
הוא הקים מדינה
בתול כלא רמון

דו דו דו
דה דה דה
אם תרצו אין זו אגדה

***

חורף היה ללא גשם
הייתי לבד ולא חיפשתי
לא אותך לא מישהו אחר
רציתי להתקרב ולגשת
לדבר על משהו מעומק הלב
החורף לא היה חורף אותי זה בלבל
קיץ באמצע דצמבר בלי רוח אין צל

מתוך ציפיה נואשת
חששתי שזה אין סופי
כי אם אדמה לא נרגשת
למה שזה ירגש ?

החורף לא היה טעם
בלי ריח של תבשילים בלי תכלית
ולא הייתה אהבה לא חמלה ולא זעם
רק השמש העקשנית
בקושי סחטתי מילים בודדות לחוברת
כמו לבשל ללא מוצרי גלם
ולהוציא "להיט"
ולא ברור אם הגשם היה מצייר כאן
תקופה קצת אחרת יותר נקייה
רומנטית יותר עם מרק משובח ועתיד .

***

השירים שלי הבינו אותי יותר
מכל אחד כאן בעיר
אז אולי הגיע זמן שאאמין בהם ?
הרי תמיד שהבדידות החריפה
השתמשתי במילים
אספתי אותם לשורות , בתים , דפים
שמרתי עליהם…
והם שמרו עליי

***

חלומות למבוגרים

בלילה , לא הייתי פה
הייתי שם

ולא הרגשת אותי קרוב
בגלל הסם

בלילה , לא הרגשתי כךום
כמו נאשם

אוננתי ואפילו לא בכיתי
סתם

בלילה , לא חיבקתי ואפילו לא נגעתי בך
היית ילדה
הייתי ילד
מה לי ולך ?

בלילה , שהעיר עייפה כבר מאנשים רעים
שכבנו שם חלמנו שנינו
חלומות למבוגרים

***

כל פעם שהאהבה נוגעת בי
איתה מגיע הכאב
ועצב אין סופי עוטף אותי
מרגיש אשם על זה שטוב לי
מרגיש שרוע שיבוא
יבוא ויכסה על כל הטוב

יש לך שמש וירה
אתה חי על האדמה שמצמיחה דשא
ונושם את האוויר שלא עולה כסף
יש לך ים שמאזין את העצב
ושומר אותך שפוי בימים של בילבול

יש לך חלום וכסף להגשמה
יש לך אוכל במקרר ואוזן קשובה
יש לך אמא שאוהבת
ואבא שדואג לאחרונה
אז למה אתה פוחד מאהבה ?

כל פעם שאהבה נוגעת בי
איתה מגיע הכאב
ועצב אין סופי
מרגיש אשם על זה שטוב לי
מרגיש שרוע יכסה על כל הטוב

יש לך חתולה , כלב , אשה
אז למה אתה סובל מבשה
יש לך בגדים , תכשיטים , מוזיקה
וזוג סדינים להחלפה
בשבתות ובחגים אתה מוקף חברים

יש לך ספרים , טלוויזיה , מנקה
יש לך קירות מגינים וגם תקרה
יש לך אמא שאוהבת
ואבא שדואג לאחרונה
אז למה אתה פוחד מאהבה ?

כל פעם שאהבה נוגעת בי
איתה מגיע הכאב
ועצב אינסופי עוטף אותי
מרגיש אדם על זה שטוב לי
מרגיש שרוע יכסה על כל הטוב

***

אם תנטוש את עצמך
הוא תמיד ימצא אותך

רוק מתייסר ברקע
השכנה הזקנה חיה מתה
העוזרת של דופקת צרחות
לי זה מרגיש כמו רצח

ואני עוזב
נוסע לנאות אפקה

לא למדתי לקח
אוכל כמו חזיר
ושוכב
מרחיב את השקע
מואזין מכווון למכה
בעיניים חול
באוזניים אקו
זה לא נצחון
בקושי תיקו

לא למדתי לקח
להתראות אנשים
שלום לתשבי כוכב אחר
ברוכים הבאים לנאות אפקה !

עייף מדי מריגושים מקסם
ממך , ממני מהמחשבות
רוצה לנוח כאן
רצוי בשקט
רצוי לבד את לא צריכה לדאוג

***

על מה אתה חושב ?

על מה שלא מספרים
זה כמו קפה נמס
השקרים החדשים
השקרים הישנים
על המונופולים
מגרשי בניה לעשירים
לקנות כאן בית גולם
יותר מסובך מלמכור כליה
מלהבין שכולם מתים
כולם בסוף מתים

על עיתונים רכילות
פוליטיקה ערסים
סמים להמונים
איומים מהפרסים
תמיד כשמעלים מיסים
מזכירים לי את האיום מהפרסים
נזכרתם ?
נראה לי שאתם זוכרים

על חוסר שוויון
עומק הפצע
ילדים רעבים
תאוות הבצע
על הבוז להגיון
בכירים שלא עומדים בפיתוי
על זה שכל אחד לעצמו
למי אכפת בכלל
אם אתה אבוד או שפוי
רצוי או בזוי
יבש או שתוי

***

על מה אני כועס ?
על ההורים שלא מחבקים
על מוזיקה בלי רגשות
שטוחנת כספים
לא מחוללת ניסים
רק ממלאת את הכיסים
ומכבה את הריסים

כועס על עצמי נכנע לפחד
ולא נלחם על האמת
על זה ששנינו
לא ביחד
על הדחייה והכאב
על השחיקה של הטבע
על זה שכאילו שולטים
על החבר שלי מבאר שבע
שלא בא לבקר
כמה וכמה וכמה שנים

כועס על ילדות שורטת
על החור בנשמה
כועס על הקנייה בסופר
שמרוקנת את הצורה
כועס שלא נותנים להזדקן בכבוד
ולא חשוב אם תעבוד
או בכלל לא תעבוד
יותר חשוב
אם אתה יודע קצת לגנוב ולשקר
ולרמות טיפה ועוד לגנוב
ועוד טיפה יותר
על הימים בלי טעם
חנק משפע
סחורה א.א
על הכיף כיפק
על הרעב המטומטם
שלעולם לא מתמלא
על הישיבות הסודיות
בהם מחליטים
להוסיף עוד סוכר
לתוך מעדנים
לסמם את הציבור
להרוג את הילדים
על זה שרוב הסופים בסרט
מזמן נטולי חדשות
על המילה הכתובה נעלמת
ואיתה האביב ועוד רגשות

כועס על הדחף מוגזם
על אין חשק
כועס על כולם
על קשת ורשת

על זה שכבר לא נעים
סתם ככה לגשת
ולבקש קצת חיבה וקרבה
כועס על האדום ועל הרועש
על ריב משפחתי
על השלום שלא בא על " האח הגדול "
מוצא את עצמי מזדהה עם איזה כוכב משוגע
באיזה אי מטומטם
מהפנטים את כולם
להרוג את הזמן
העיקר הרבה מזומן
גם צקים הולך …

ואין לאן לברוח
להתחבא
להתחמק

***

ראיתי בך אישה

בכוח הנסיבות ועד אינסוף בושה
העדפתי לעבוד בעבודה קשה
מרעד מול מגע ופחד אינסופי
עזבתי את זה אז
נטשתי את עצמי
אבל למרות הכל , ראיתי בן אישה.

באש המלחמה וההזיה כקול
כיסיתי את פני , ברחתי מהכל
מעונג מצמרר שבזיעה שוף
כמו סם המשכר ופחד מלעוף
הלב החזיר תקתוק
הגןף איבד תחושה
אני מבין עכשיו , ראיתי בך אישה .

מרעש מתפוצץ שבתשוקה דממה
מהאהבה הזו , כואבת וטובה
מאנשים מהמילים ברוך
מצליל שמלטף חוזר שוב והלוך
העיר תמשיך חיים
כי אין בה שום בושה
עכשי אני בטוח , ראיתי בך אישה.

***

בלדה על רון שכניק
..
רון שכניק
רכש טכניק
היה חונק את המקרו פון מראשון עד וויקאנד
קנה לו שם במה ״ חמש לירות ״שבועיים התלבט בין זה ל״שתי בירות ״
היה לו גוף פגז
פנים קסם
הבנות קלטו מיד
שיש כאן מסר
וזה התחיל מעשר
מהר מאוד הפך לכל עדר
ועפו החזיות באויר
כמו העטיפות של גלידות
כולם יעידו
שאין עם מי לדבר
הילדה בקומה
אוספת כרטיסים
ומדבקות על קורנפלקס
בקיצור רוו לאט לאט רכש
את כל כל הקומפלקס
השקיע בנדלן
בחנויות של ״נייקי״
בהתחלה עישן קטנה
מהר מאוד עבר לשוק
בהשראה של מייקי
החבר מבבלי
החיים חייכו אליו מכל מרפסת
פיצת את האנגר בלי למצמץ יואו..
והתלוצץ לו על החברים מהמקצוע
כמו מי זה אריק?!
אני המלך!!!
יותר מגניב מכל מה שקורה כאן
וככה זה יכול היה להיות לנצח
רק מה באיזה יום אומלל נפלו לו השמיים הבחורות ובעיקר בנים
פתאום לא באו.
בקושי ״צוותא״
עם איזה סבתא בודדה
ואז גם זה נפל כי
החבר שלו מייקי
למד את הקטע
וכמו רקטה זינק גבוה
פתאום כולם רצו לשמוע רק את ״ מייקי״ אגב שגם מייד קיבל חוזה מ״נייקי״

רון שכניק הסתגר בתוך טירה שלו באור יהודה
מקוק היוקרתי עבר לפרסי
סחורה מלוד-ה.. פרנסה של ערסים וקטע דוגמנית צמרת נטשה בשושו
רון שכניק מכר את כל החברים שלו בגרושים וגם היה חייב המון בשוק שחור לדקל מהר מאוד נפרד ממנו גם השכל ,כמה כבר היה לו?!

הוא מת בשקט בלי שום כתר
מתחת לספסל עלוב בפארק נתניה
מנת יתר
אמו המסכנה מנסה לשמור על זה שנים…
בסתר
בעצב
רון שכניק

***

פנינה

אנשים מסתירים את זה
בבית לא מדברים על זה
זה מתגלה אצל הפסיכיאטר
לפעמים זה נדחק פנימה
פנינה היתה מופנמת
היא רשמה את זה
ואיש לא ידע
כולם אהבו אותה
היא שנאה את עצמה
מידי פעם היתה נתקפת תקוה
בדרך כלל בכתה
פנינה היתה מכוערת
לפחות ככה חשבה
והם אמרו לה
איזו יפה את היום
אנשים מתעסקים בזה
בבית ברחוב
בתי קפה מלאים
כסף , מדברים על אושר
מדמיינים שקר
מאמינים
מעבירים את הזמן
ישנים
פנינה לא יכולה להרדם

***

אבא שלי רצח את אימי
לא בסכין במילים
אני מביט בך עכשיו
ושואל את עצמי
אבא אנחנו דומים?
וזאת ששומרת עלי עכשיו
אמרה לי יש מאה שנות אור
הו אבא אבא כל כך הרבה זמן
לקח לך לעצור
אמא שלי בוכה?
לא לא לא
אמא שלי שותקת
איזו אמא דפוקה
איזה ילד עצוב
ואין שקט.

***

יש לי חדר משלי ובחדר יש אור
זה כרגע לא אני או אני בשחור
זה נימשך. כמעט שבוע או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי, מדוע?
זה עמוק בפנים
תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול כל אחד יכול
לכולנו מותר להיות חלשים
רק לא לאטום אוזניים
לא לעצום עיניים
לא לאבד ידיים גם…
בימים קשים
יש לי חדר משלי ובו אני נח
כמה כל זה ימשך ?
כמה שמוכרח
בנתיים זה שבוע או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי , מדוע?
זה עמוק ביפנים
תיתגבר!!!!

***

בלדה על אלישע ונלי
על פי ״סשה בוליך״
אלישע עבד במחלקת הזבל
של עירייה עלובה שפשטה את הרגל
הוא לא היה מכוער, גבר עם חשק
אך גם הזונות לא תמיד פתחו עבורו את המשק

הוא חזר מתוסכל אחרי המשמרת
הסתגר בביתו, ונעל את הדלת
לא ביקר חברים, מתבודד בחדרו
בגלל כל הריחות הספוגים בעורו

ולכן הוא טייל לבדו בלילות
בלי לחלום על מגע או סתם איזה קסם
בקרבת מועדון משם בקעו הקולות
של האנשים המז'וריים עם בוכטה של כסף

וכוסית זקופה אחת קוטובה נלי
מתוך הסוכנות רוברטו את נינה
הייתה כמובן לפוטו מודל היא זאת
שכיכבה בין השאר בקליפ של משינה

באודישנים אשר התקיימו מדי יום
מכל הסוגים גדולים או קטנים
בתור דוגמנית עוד לא אמרו לה לא
להיפך, היא סוג של קישוט למרבית הירחונים

היא נסעה על פרארי כזאת אדומה
עם נפח מנוע קטן אבל מאוד סטייליסטית
שגם אותה היא קיבלה לא מזמן מתנה
מחבר שעבד בסוכנות אליטיסטית

והנה אחרי האודישן לווג
היא הייתה בכוון לבראנג אפטר פרטי
ושיר של אדל עם סנופ דוגי דוג
התנגן לאיטו בפורמט לא סטנדרטי

ופתאום לפניה ליד המרקט של אלי
דמותו של הגבר חלפה כמו בסרט
ובקושי הספיקה קוטובה נלי
ללחוץ על הברקס במכונית מפוארת
מה, אתה לא רואה שאוטו נוסע?!
היא צרחה כמו חיה שאיבדה את הדרך
ופתאום השתתקה כי בחור לפניה
קפא באמת מפוחד, לא בערך

***

אלישע! הוא הציג את עצמו די בלחש
היא מלמלה בתשובה מצטערת
אני באה מאודישן אני כאן נוסעת
היא ניסתה להצטדק בפניו כאילו חייבת

תשב! הוא ישב…. לאן אתה? לא יודע
וכך זה היה ממשיך וממשיך, אלישע לא זז .
אבל אחרי שניה בלי לחשוב ,במפתיע
היא התעשתה ולחצה על הגז

הם טסו בעיר, במכונית עם כנפיים
בין אלפי אנשים בלי תכלית ופנים
היא דיברה, לא הפסיקה, דמעות בעיניים
על זה שנמאס לה מכל האיפור הזה ומכל הבשמים

שהנה סוף סוף היא פוגשת בגבר
שלא מריח קרטיה או שאנאל
והוא רק חשב רק על הברך של נלי
רגלה חשופה, גרמה לו להתבלבל

גשם נבוך החל באזור הספארי
בקושי הרטיב צמחיה יבשה
היא התמסרה אליו בתוך הפרארי
תוך כדי צווחות וקללות בלי בושה

אבל גשם גבר ודפק בקבינה
צבעי בוקר הסמיכו את גוונם האפור
החברה שלה חיכו לה בבר הלימוזינה
ולו עוד יום עבודה בביוב באזור

האם היתה אהבה בין אלישע לנלי?
האם אלוהים השאיר להם איזה סידור?
באחד הלילות באפריל הוא יקפוץ מבניין עזריאלי
היא לעולם לא תדע מזה
סוף הסיפור.

***

בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה

יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח

בין השפיות לשינה
בין הילדות לזקנה
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
תוספת חדשה –

בין האיבה לשלום
בין הסכין לאטום
תדעו שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחקים לבואה

בין הרגיל למיוחד
בין החיבוק ללבד
תדעו שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחקים לבואה.

***

לבד
כמה נאמר על זה כבר?
בהמון צורות
כ מה דפים בוזבזו?
כמה מנגינות?
והנה עכשיו אני, כותב על זה גם
תשוש ועצבני, יורק דם
על הנייר,כתם
הזמן שעצר לעד
ובראשי צרחה איומה….
אתה לבד!!!!!

***

כשאמצא אותך אפסיק לשתות
ואקנה לי בגד חדש
כשאמצא אותך ניסע רחוק
ונבנה לנו בית

כשאמצא אותך נעשה ילד
ויהיה לו את כל מה שלא היה לנו
כשאמצא אותך נוכל לדבר
ולאהוב

כשאמצא אותך נזדקן יחד
והילד יגדל והילד יגדל
כשאמצא אותך
אשתנה
איפה את?

***

נאמר כבר הכל
אין לי מה להוסיף לזה
פשוט לא יכול
הלילות ארוכים והפחד
לא תדעי לעולם
איך בכיתי כמו ילד
לא תרגישי דבר
תשכחי את הדרך
לכאן

כי הזמן הולך ותם
לא נושם ולא נרדם
לא חולם ולא הוזה
רק שר…

כי נאמר כבר הכל
אז מה אפשר להוסיף לזה
פשוט לא יכול
הלילות ארוכים והפחד
לא תדעי לעולם
איך בכיתי כמו ילד
לא תרגישי דבר
תשכחי את הדרך
לכאן

כי הזמן הולך ותם
לא נושם ולא נרדם
לא חולם ולא הוזה
רק שר…

***

ונדמה לך שאת מושפעת מתנועותי
את חושבת אני זה שמוביל
לא מחפש את הצדק
כמובן זנחתי רוב עקרונותי
מה יהיה – ערפל מכסה את השביל

זה אחרת כשאת פוסעת בין זרועותי
משתדל וזה בוודאי מועיל
לא מוצא את התוכן
מזמן זנחתי רוב מטרותי
מה עכשיו – עשן עוטף את השביל

עוד נגיעה ועוד עצב
הכל כאן מוכר בעצם
אנחנו ביחד
בכדי לחיות לנצח
עוד רגיעה ועוד כוח
ועוד נטייה לשכוח
אנחנו ביחד
בכדי לחיות ולא לברוח

את זוכרת נסענו ביום גשום, ערפילי
כל הדרך דיברנו על אהבה
איך יכולנו לשכוח
שהייתי שלך והיית שלי
מה עכשיו – לעיתים זה עוזב לעיתים זה בא

עוד נגיעה…

עיר ללא עיר
שיר ללא סוף
רעש ושקט
רע וטוב
היום ופעם
אור וחושך
הי תקשיבי
יש בזה טוב
ש…שנינו, אני ואת
ביחד

עוד נגיעה…

(את חושבת שאני מוביל
וזה לא כך בעצם
ערפל מכסה את השביל
ושילך העצב
יש רק דרך אחת לאהוב
ולהיות ביחד
נעזוב הכל
ושילך הפחד)

עוד נגיעה…

***

מידה של שפיות אחרונה
עוטפת אותי לאט לאט
כמו טיפה אדומה של יין טוב
הייתי קרוב
זוכר שהייתי קרוב
וגם את היית קרובה
היית קרובה
מידה של אמת עצובה
לוחצת עלי פתאום פתאום
כמו חלום עם הרבה מוסיקה בלי תופים
היינו קרובים, זוכר שהיינו קרובים
מידה די גדולה של חבל דק חונקת אותי
המחנק…
משפריץ מהכל
אפילו מהאוזניים
ואין לי שיניים ללעוס
אין לי ידיים לתפוס

***

עייף אותי הרגש צער עמוק
אני כבר כמעט נורמלי
השיר הזה הוא מים
השיר הזה הוא צחוק
השיר הזה די בנאלי

יש בך משהו שונה
משהו לא דומה

נזהרתי מלגעת פחדתי לראות
חששתי מחום שפתיה
עכשיו אני אפטי
עכשיו אני תינוק
עכשיו אני כבר יודע

יש בך משהו שונה
משהו לא דומה

עייף אותי הרגש צער עמוק
אני כבר כמעט נורמלי
השיר הזה הוא מים
השיר הזה הוא צחוק
השיר הזה די בנאלי

יש בך משהו שונה
משהו לא דומה

***

ומרוב אהבתי, לא יכול להראות אהבה
ומרוב אהבתך את עצובה עצובה
ומרוב שמחתי החיוך נעלם
ומרוב שמחתך את בוכה בוכה
ומרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
ומרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד
את עם עצמך ואני איתך
וכמו שכבר אמרתי פעם
שילך הפחד, שילכו הדמעות
תהיי שלי, אהיה שלך
הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו

כי מרוב אהבתי לא יכול להראות אהבה
מרוב אהבתך את עצובה עצובה
מרוב שמחתי החיוך נעלם
מרוב שמחתך את בוכה בוכה
מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשלייה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד…

מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד…

***

אולי את שוב רוצה להצטרף
לאיזו כת או מועדון
לאנשים עם בעיות
ולנשים מוכות גורל

לקחת ערב פסטורלי
להתחלק בחוויות
להחיות איזה נושא בנאלי
להיות או לא להיות אוראלי
לחיות או לא לחיות

אולי את שוב רוצה לקחת
את שכל כך רצית לתת
אולי המילה הזאת "ביחד"
והביטוי הזה "לנצח"
נשמע לך כמו קשקוש בתחת
שמהווה מטרד לפצע
ולא מוסיף באמת

עשי לי את המוות
אני הרי מחוק
עטפי אותי באהבה
וגם שנאה אם בא לך

עשי לי את המוות
אני הרי מכור
עטפי אותי באהבה
עשי לי מה שבא לך

ואת נוגעת לא נוגעת
אומרת לא אומרת
כמו הציפור הנדירה
שנודדת לעונה
אבל תמיד חוזרת

את לא צפויה
את עוף מוזר
את כאן כשחם את שם כשקר
נראית מתוק אך הטעם מר…

או… אולי את שוב רוצה לקחת
את שכל כך רצית לתת
אולי המילה הזאת "ביחד"
והביטוי הזה "לנצח"
נשמע לך כמו קשקוש בתחת
ולא מוסיף באמת

עשי לי את המוות…

אולי את שוב רוצה להצטרף
לאיזו כת או מועדון
לאנשים עם בעיות
ולנשים מוכות גורל

***
תו

בלילה הייתי אמא שלי
רעדתי כולי דאגתי
האחים שלי מתו במלחמה
הייתי קטנה ומסכנה
דאגתי לבני שהיה בצבא
אבל לא סיפרתי על זה אף מילה
דאגתי לאוכל שלא יחסר
האכלתי אותו לחם ובשר
דאגתי לבית פחדתי לצאת
הלילה הייתי אימי… באמת
וכשהתעוררתי, ראיתי אותך
ספוגה באביך ואינך
רועדת כל כך
לרגע חשבתי אנחנו דומים
את לאמא שלך ,אני לשלי
בנות ובנים

***

לואיס מחלק אהבה בליל ירח
וכל העניים והנזקקים מגיעים בחצות
זה כבר כמה שבועות בהם
לואיס רק נותן ולא לוקח
יש לו שפע כנראה
אז כולם לוקחים ורוצים עוד.

לאחד הוא קוטף פרח
לשני כוכב
וכל מי שקיבל לוחש לעצמו
"עוד לואיס, לואיס, איזה לב רחב".

לואיס מחלק עד הבוקר
הוא אפילו שווכח את עצמו
אצלו זה אף פעם לא ביוקר
גם כשזה נגמר תמיד ישנו עוד.

פעם כשניגש אליו משהו
ואמר לו:"לואיס הצלת אותי"
הוא כרגיל השתעל בנימוס
ואמר לו: "עזוב, זה לא משמעותי".

וככה בלילות הירח
לואיס מחלק אהבה
מי שכבר רכש לא שוכח
מי שעוד לא הספיק
יש עבורו במכולת של לואיס
פינה חמה.

לאחד הוא קוטף פרח..

***

אני שומר על הזמן עכשיו
שיחלוף בשקט
שלא יכאב
שהכאב מתפשט
יהיה מוצדק
ולא לשווא
אני מקפיד על הזמן
שיחמם
שלא ישרוט
שיזרום בתוך הדם
בכיוון הנכון
ולא ההפך
אני שומר על הזמן עכשיו
כמו שאני שומר על עצמי ועלייך
ושהזמן יעשה לנו רק טוב
ולא להפך
אני מקבל את הזמן עכשיו
מעומק השעון
לנצח

***

כמעט אף פעם
לא נגעתי באקורד כזה
כי לא לשם אני מכוון את המחזה הזה
אבל הבוקר התעוררתי
ואמרתי זהו זה
אני בזה
אני עם זה

הדלקתי פטפון
שרפתי את המחשבות
נמאס לי מלשבת
רק רציתי שנרקוד
כמו בסיפור ההוא
של אהבה מאגדות
אני בזה
אני עם זה
איתי יש עוד

***

מז׳וריה
אופוריה
תקחי אותי
לגלורי אהההה
שנים אני
כבר לא קיים
תקחי אותי
לשם

לילות של גשם
ושנים של יסורים
פזרתי ברחוב
את הדפים הישנים
הרוח נאספה
עזרה לי בגדול
מכרתי לשדים
שיריםשלי מאתמול
ממש בזול
ממש ממש בזול
..
מז׳וריה
אופוריה
תקחי אותי
לגלורי אה
שנים אני
כבר לא קיים
תקחי אותי
לשם

בסוף היום לאור ירח מזדקן
עשיתי חישובים של מה יש לסכן
פתאום אמרתי לא,,, ושוב אמרתי כן
זה מעצבן כשפעם יש ופעם ואין

וכמו טיפש הלכתי לסטטיסטיקה
משם זה ‏הידרדר לזן
וגם למיסטיקה
באיזה שלב כבר לא ידעתי לעצור
נשברתי וחזרתי למינור
נכבא האור
שלום!מג׳ור
טו טו טו

מג׳וריה…..

חזרה לתחילת העמוד >>