מתוך הערפל המשוגע
נסדק איזה חושיך
יוצא קרן אור

אני לא כל כך מבין
ואולי לא אדע
מי הפושע
ומי הגיבור

אמנת חזק
ואז הפה שלך נסתם
כאילו קפאת בלעת חול

מתי כבר בכית לאחרונה
חיבקת חזק
צחקת בקול

יורק אש יורק דם
הפסקת לחלום
להתבייש
להיות בנאדם

בולע תמימות
לועס את הרגש
וכל זה רק מאתמול
ממש לא מזמן
ליל אמש
רק ליל אמש

הגשם לא מזיז לאדמה
הלב לא נשבר
וכבר לא נרטב הגוף

איבדנו כיוון
שחכנו בכלל
בשביל מה
למדנו לגעת
לעוף

יש חדרים
בהם נעולים הזכרונות
צבעי האביב
והאהבה