מה שצריך זה רק לשרוד
עוד קצת
מחוץ לחלון מתארגנת קבוצה של נערים
לקחו את האגרוף שלי ברצינות
הולכים להרוג אותי
אני ממשיך לנגן
האולם ספורט התרוקן
נפתחת דלת
נכנס גרוזיני שתי מטר גובה
מטר וחצי רוחב
קופא מפחד אבל ממשיך לנגן
החיים הקצרים עוברים לי בראש
כמו פרמים שניה לפני המוות
לא היה שם כלום
כמה צלילים שלא ממש גיבשתי
אוכל
המון אוכל
אבל ככה
לא משהו
הגרוזיני מתקרב אלי מבקש שיקום
קם
הוא מחבק אותי מכל הלב ואמר:
כל הכבוד!!!
הבני זונות האלה הכניסו את הבן דוד שלי שגם ככה נכה
לבית חולים
מגיע להם
אני איתך ילד!!!
אני המום
אלימות לא חדשה לי
ראיתי יותר דם בילדות שלי
מכל סרט של טרנטינו
הרבה יותר ממלחמת לבנון הראשונה
״שלום הגליל״
אבל בכל זאת הכזבה
לא יהיה כאן שקט
שקט זה מוסיקה, ספרים, אוכל
לא יודע לא מבין מה זה
אבל מחפש
בבוקר אמרתי לאבא
לא הולך לשם יותר
למה אתה לא לומד??
ככה אמרתי לו
לא בא לי.