לאמיר ז"ל
מי אני להבין מה קרה כאן
מסתכל מהצד
מתנשף בכבדות
לבסוף בכל זאת נכנעת
וטבעת בים של בדידות

הוא חיבק אותך חזק
כשהגעת
לא שיחרר את ידיו
פחד שתמות
ובכל זאת עזבת נסעת
וטבעת בים העצבות

בלילות כשבכית ידעתי
שכולנו כל כך דומים
גם אני לא מבין למה באתי
לא ברור לי לאיפה הולכים

והיית אחר ונשארת
והותרת שמים וחוב
לפני סתיו אחרון שוב חזרת
לאהוב

והבית יתום ופצוע
הקירות זועקים
מבקשים
שתחזור
הים בלע אותך מתוך געגוע
כדי לשמור אותך לעצמו

בלילות כשבכית ידעתי
שכולנו בכל זאת דומים
גם אני לא מבין למה באתי
לא יודע לאן ממשיכים

והיית אחר ונשארת
והותרת שמים וחוף
לפני סתיו אחרון
שוב חזרת
כדי לומר
הפעם זה סוף.