כשהלהקה התפרקה
גרתי כבר כמה חודשים עם סימה
הגל של החרדה עדיין רחף באוויר
פחדתי מהכול מלאהוב אותה
מלהצליח להנות לחיות
הכירה לי את מצפה שלם בים המלח
התחלתי לברוח לשם מדי פעם
אלה היו גם חודשים ראשונים אצל מרים
הפסיכולוגיות
פתחנו מלא דברים
הייתי מוצף חרדות וכעסים
זוכר שבאותה תקופה באתי לסופש בקרית ים
אבל הרגשתי כזאת זרות פחד וכעס
שהתחלתי לדמיין שאני ממש חונק אותם את ההורים
כעבור שעה חתחתי חזרה לתל אביב
שש שנים מאותו היום לא התקרבתי לבית הזה
שנאתי אותם ומצד שני דאגתי לאמא
הייתי כל כך חרד לה
בכל אופן הים המלח הזה
פתאום נסעתי לשם לבד לאיזה חודש
השארתי את סימה בתל אביב
איזה יופי אמרתי לעצמי הנה פתרון
אני בים המלח היא שם שקט יחסי
כל בוקר הייתי עולה על איזה הר דופק
צרחה
מתחיל את היום צלצלתי למרים שמח
לספר לה שמצאתי פתרון
היא אמרה לי מבחינתי לא יפגש איתך יותר
אם ההחלטה שלך לברוח
לא משתפת פעולה עם זה
חזרתי הייתי מבולבל
התחלתי לרשום כל מני רשומים
קוטלר מנהל שלי אז
״הינו ממש חברים טובים״
בא לביקור לים המלח
ראה על הרצפה כל מני דפים של שירים
מפוזרים סתם ככה התחיל לקראו
בלדה על איש שהחליף את הירח
מרוב אהבתי צובר בשקט
יש לי חדר משלי
ארקדי עכשיו אתה חוזר איתי
נכנס לאולפן להקליט אלבום שמעתי לו