חזרתי לתל אביב
המרדות המשיכו
הייתי נוסע לאולפן באופניים
מקליט
פתאום זה היה שונה
בלי אובססיות
בלי סמים
חרדות
איזה מין חרא הייתי אומר לעצמי
חוץ מי זה מי ירצה את הסיפורים האלה
כל כך אישיים
חדר משלי יצא לרדיו
מלא השמעות
לא הייתי מחובר
זה עבר לידי
פעם רשאונה התגלגלתי לאיזה רב מקובל ברחוב שלומו המלך
לא ידעתי איך זה מה לי ולרבנים
נו ספר אמר לי מה מדאיג אותך?
אמרתי לו לא יודע יש לי חרדות
היו לי המון אכזבות מנשים
ועכשיו יש לי מישהי שאני ממש אוהב
אבל פוחד ששוב יהיה לא טוב
תקנה בית אמר
אבל החרדות?!
תקנה בית
אבל מה עם סימה?!
תקנה בית
אבל אבל
שמיל מנכל של הד ארצי החזיק את האלבום ״חדר משלי״
תוך כדי שהוא שואל אותי
רואה את המוצר הזה?
רואה?! זה לא ימכור עותק !!!
כמו איזה כלב נגוע בכלבת עוד שניה ינשך טעה
האלבום מחר איזה מאה אלף עותקים
זוכר שהיה חורף
עמדתי לפני מעבר חציה
ומישהי עם מטריה נצמדה אלי
תתחמם איתי אמרה
כמו שאני מתחממת עם השירים שלך
בבית התחלטי לחפש בית לקניה
מצאתי בגבעתיים
קוטלר חתם לי ערבות
בתור חבר חדר משלי זה גם אלבום שלו.