את הסיפור המדויק שלה אף פעם
לא הבנתי
או אולי לא רציתי
אם אבא היה היה צריך להגיע בשמונה בערב
בשמונה ועשרה
הייתה מתיישבת מולי
הייתי בן 4 אולי5
ופשוט אומרת
הוא לא יחזור
הוא בטוח נדרס
הייתי יושב ורועד לידה
ומאמין לכל פקינג מילה שלה
אימה שרדה לבד מכל שש אחים ואחיות
שלה
כולם מתו מרעב
אמה שלה סבתה שמאוד אהבתי
זה מה שאני זוכר
סחבה עליה תינוקת מתה כמה ימים
עד שהחליטה לספר
ולקבור אותה
אמה הפכה לסכיזופרנית מהחיים
והדביקה אותי במחלה
שונא אנשים נעלמי
לא עונים
כועסים
עבדה כמו חמור
כל החיים נסתה להחליף את האהבה
בעבודה
בישול
ממנה למדתי
חקלעית
החזיקה את כל הבית הכפרי הזה עליה
כל האוכל היה ממה שגדלה בחצר די גדולה
פירות
יקרות
ארנבות
חזירים
בזכותה מכיר את ריח האדמה
לעומק
הוא
אבא
לא היה הרבא בבית
אחרי העבודה נהג לחתוך לאחותו
היא היתה נרדמת בסלון
זה היה מביא לו סייף
היה חופר לה את המוח על זה
ממש
עד עומק הכאב
את כל הצרות שהיו עם שלושת הילדים
היה מפיל עליה
את אשמה שהוא אלכוהוליסט
את אשמה שהוא לא לומד
את הכול את
על עצמו לא היה לוקח אפס אחריות
ילדים נטושים לא לוקחים אחריות
זוכר בקרית ים על עדן החלון
גידלה אגבניות
זה כל כך היה חסר לה כאן בישראל
האדמה הזאת
זה גם חלק משמעותי מזה שמתה מוקדם
שתקה הרבה
לא סיפרה יותר מדי
הוא
אבא גם סתם לה את הפה
הסתיר אותה
בעיקר אם היה לה איזה רצון להביע קצת אהבה הכי הלחיץ אותו
היה מתעצבן
מזה גם אמר
כאן אתה לא תהיה חולה
פעם יחסית כבר מפורסם חזרתי מפריז
הבאתי לה מעיל יקר כזה טוב
מה?!
אתה אוהב אותי?
שאלה פתאום פעם רשאונה בחייה
בטח אוהב
עניתי
היא התפרצה בבכי
הוא
אבא
כל כך לא איפשר לה לאהוב בחופשיות
הוא
והחיים שלה
זוכר
אחרי הופעה מול עשר אלף איש
ביפו
לילות לבנים
מתקשר עליה ושואל
נו?!?
אמא
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!? שאלה
אמא שואל שוב
איך הייתי
אבל למה אתה מזיע?!
אמא!!!!!!!!!!!
אבל איך היה?!?
אבל למה אתה מזיע?!
מיואש וכואב
עונה לה…
חם אמא
היה מאוד
חם