מכור

מאז שאני זוכר את עצמי
מכור לאוכל
בילדות זה בעיקר סוכר
זה סותם את המוח יופי!!!
זה פותח שביל למקום אחר
זה פאקינג טריפ!
סם!
לבד בבית פותח פה ענק
אם לא נחנק לא מרגיש
בן 8
פרוסה ענקית של לחם שחור
חמאה בעובי פרוסה נורמטיבית
ושבע כפיות סוכר בתה.
בלי זה לא מרגיש
או מרגיש מדי מחובר
אבל מי רוצה את זה?!
רוצה לעוף
ככה שומע יותר טוב
מוסיקה
מדמיין סיפורים
מטייל איפו שבא לי
בכל מקום באולם
שוגר/סוכר בלוז
ארץ אחרת
שקטה יותר
פחות מפחיד
אבא צורף עובד מסור
12שעות ביום
גם בורח
נעלם מעצמו
מהבית
הביא לי ערמת אבנים מזויפות
נוצץ
נתתי לאיזה ילד בבית ספר שיראה לאמא שלו…
סתם ככה
עוד לא היתה תוכנית
בבוקר למחרת הוא מגיע
לבן כולו
מבוהל
ילד:איבדתי אותם
אליק/אני:את היהלומים?!?
ילד:מה זאת אומרת יהלומים?!
כולו על סף דמעות
אליק:מה נעשה איתך עכשיו
״אמו של ילד עבדה במפעל לשוקולד
אליק:יש לי רעיון
כל בוקר כשאתה בא לבית הספר
תביא לי כסף או שוקולד
זאת הדרך היחידה להחזיר את החוב
ילד:השפיל את מבטו בהבעה של הסכמה חד משמעית.

וככה כל בוקר כשהיה מגיע ישר היינו הולכים לפינה
הוא היה שופך לי ישר אל תוך הכיס ים בשוקולדים
או נותן לי את הסכום היומי שקיבל מאמו
אני מיד הולך לקיוסק של בית הספר
קונה עוגה
מתמסטל מסוכר
לא רוצה להיות נוכח.

וכך עברו להם ארבע חודשים
המצפון של ילד לא גירד לרגע
לא כאב לי עליו
בכלל
הגיע חופש הגדול
דפיקות על דלת הבית שלי
פותח
איזה חמש בנות מהכיתה
בוא אליק!!! יש לוויה
של מי?!?שאלתי די בסקרנות מטופשת

של מריק!!
הילד הזה שהיה חייב לי את היהלומים
שחה בנהר, טבע, ומת.

בפעם הראשונה כשנזכרתי בו הייתי בן שלושים
כמה זמן לוקח עד שהמצפון הדפוק הזה
מתחיל לעבוד
המשכתי לאכול סוכר
מכור.