האובך כיסה את העיר
והמון זועם יצא לרחוב
הרעש כיבה את השיר
הגשם סרב לבוא
הפחד כרסם בתוכי
הרודן שלח את צבאו
חיילים פלשו אל האי…
ביום שהפסקת לדאוג
אפסה התקווה מליבי
ולא יכולתי יותר להרוג
את הצער האין סופי
והים נצבע באדום
והיופי נזרק לכלבים
ושמעתי אותך בחלום
מדבר אלי, בלי מילים…
ביום כשנשבר מלבכות
לגעת בחום ללטף
הושטנו ידייים ריקות
בלי כוונות בלי כאב
להקות ציפורים אבודות
התפזרו בשמיים שחורים
ושמעתי אותך מרחוק
מדבר אלי, בלי מילים…